ציות לתקנות אריזות בגרמניה ואוסטריה: VerpackDG, LUCID וכללי שימוש חוזר

מה השתנה בגרמניה ב-12.08.2026: מ-VerpackG ל-VerpackDG

VerpackDG החליף את VerpackG החל מ-12.08.2026. ה-PPWR חל כעת ישירות על עיצוב אריזות ועל סימונן, ואילו VerpackDG מארגן סביבו את מערך אחריות היצרן המורחבת (EPR) הגרמני: רישום ב-LUCID, השתתפות במערכת דואלית (duales System) לפני הכנסת האריזה לשוק, וכללי אריזות השירות. עבור רוב עסקי ההסעדה, החובות המוכרות נמשכות גם תחת החוק החדש.

מה נשאר ללא שינוי בפועל:

• הרישום ב-LUCID, המרשם שמנהלת ה-ZSVR, נשאר חובה ואי אפשר להעבירו לצד שלישי.
• השתתפות במערכת (Systembeteiligung) אצל מערכת דואלית מורשית נדרשת לפני הכנסה לשוק של אריזה שמגיעה לצרכנים פרטיים.
• אריזות שירות (Serviceverpackungen), כלומר אריזות שממלאים בנקודת המכירה, כגון שקיות טייק אוויי, כוסות, עטיפות וקופסאות, כפופות לכללי יצרן חדשים: לפי ה-ZSVR, רכישת אריזות שירות שכבר הוסדרו מראש (vorbeteiligt) אינה אפשרית עוד ברוב המקרים.

החידוש הוא בהגדרת התפקידים. ה-PPWR מגדיר כיצרן את מי שמתכנן או מייצר אריזה תחת שמו או מותגו. פרשנות שוק גרמנית, ובכלל זה הודעת ספק מאוגוסט 2026, קובעת שמ-12.08.2026 בעל המותג של אריזה מודפסת בהתאמה אישית הוא היצרן האחראי (producer), והספק מוסר נתוני חומר ומשקל. זה עולה בקנה אחד עם הגדרת ה-PPWR, אך כדאי לבדוק כיצד הנחיות ה-ZSVR חלות על המקרה שלכם. ה-PPWR עצמו מוסבר במדריך ה-PPWR לרוכשים בהסעדה ובמסחר מקוון.

מי חייב להירשם ב-LUCID ולהסדיר רישוי אריזות בגרמניה?

העסק שמכניס לראשונה לשוק הגרמני אריזה הרלוונטית למערכת, בדרך כלל בעל המותג, הרשת או היבואן, חייב להירשם ב-LUCID ולהסדיר את רישוי האריזה אצל מערכת דואלית. הרישום הוא תמיד משימתו של העסק עצמו. באריזות שירות, זהות היצרן האחראי תלויה בעיקר בשם, בלוגו או במותג שמופיעים על האריזה, והעברת הרישוי לספק במעלה השרשרת אפשרית רק בשני מקרים צרים (ראו בהמשך).

רשת מסעדות או בעל מותג

אם אתם מעניקים ללקוחות אריזה מודפסת במותג שלכם, יש להניח שתיחשבו ליצרן האחראי. לפי ה-ZSVR, כשרוכשים אריזות שירות הנושאות את שמכם, הלוגו או המותג שלכם, אתם גם יצרן (Erzeuger) וגם יצרן אחראי (Hersteller) לפי ה-PPWR, בכל מקום שבו הספק יושב. לכן עליכם להירשם ב-LUCID בשמכם, לרשום את שמות המותגים ולהסדיר את רישוי האריזה בעצמכם אצל מערכת דואלית. רישוי מוקדם על ידי הספק אינו זמין לאריזה כזו. החריג הוא מיקרו־עסק (פחות מ-10 עובדים ומחזור או מאזן של עד 2 מיליון אירו) שהספק שלו מוקם באותה מדינה חברה: אז הספק הוא היצרן והיצרן האחראי. מערכות זיכיון צריכות להסכים בכתב אם בעל הזיכיון או כל זכיין נרשם ומסדיר רישוי, משום שהתשובה תלויה בשם שמופיע על האריזה ובמי שמכניס אותה לשוק.

יבואן

יבואן גרמני של אריזות מודפסות ריקות או של סחורה ארוזה הוא לרוב הצד הראשון שמכניס את האריזה לשוק הגרמני. בהתאם, חובות ה-LUCID והרישוי חלות עליו, אלא אם הוקצו בבירור לצד אחר. על יבואנים של מוצרי פלסטיק חד־פעמי חל בדרך כלל גם ההיטל לקרן הפלסטיק החד־פעמי (Einwegkunststofffonds, ראו בהמשך).

מפיץ או סיטונאי

לפי ה-ZSVR, יצרן, יבואן או סיטונאי גרמני שהוא הראשון להעמיד אריזות שירות ללא מותג בשרשרת האספקה הגרמנית הוא עצמו היצרן האחראי ומסדיר את רישוין. זה כבר אינו "רישוי מוקדם" מטעם המסעדה. מסעדה הרוכשת אריזות ללא מותג מספק גרמני כזה צריכה, כמפיץ (סעיף 19(2) ב-PPWR), לוודא שהספק עמד בחובות אלה. אם הסיטונאי מספק אריזות הנושאות את מותג המסעדה, המסעדה היא היצרן האחראי.

יצרן זר

חברה זרה ללא מקום עסקים בגרמניה שמספקת ישירות למשתמשי קצה בגרמניה חייבת למנות נציג מורשה (Bevollmächtigter) הממוקם בגרמניה, שימלא את חובות ה-EPR שלה (§ 5 VerpackDG, ביישום סעיף 45 ב-PPWR). באריזות שירות, יצרן מחוץ לגרמניה, למשל בטורקיה, אינו יכול בדרך כלל ליטול על עצמו את הרישוי עבור רשת מסעדות גרמנית: אריזה המודפסת במותג הקונה הופכת את הקונה ליצרן אחראי, ועסק גרמני המייבא אריזות שירות ללא מותג הוא לרוב היצרן האחראי בעצמו. נתיב הרישוי המוקדם היחיד שנותר (§ 7(2) VerpackDG) חל כאשר אין יצרן לפי ה-PPWR הממוקם בגרמניה, ובפועל הכוונה למפיץ זר במעלה השרשרת (Vorvertreiber). ה-ZSVR אינה קובעת אם ספק כזה זקוק גם לנציג מורשה, ולכן מומלץ לאמת את ההסדר מול ה-ZSVR והמערכת הדואלית שלכם. ברוב שרשראות האספקה, בעל המותג הגרמני, היבואן או הסיטונאי מסדיר את הרישוי, והיצרן הזר מוסר את נתוני החומר והמשקל לכל פריט שהרישוי דורש.

כיצד פועל רישוי מוקדם של אריזות שירות?

לפי § 7(2) VerpackDG, רק יצרן אחראי של אריזות שירות הנחשב ליצרן לפי סעיף 21 ב-PPWR (משום שהוא משנה את האריזה) רשאי לדרוש ממפיציו במעלה השרשרת (Vorvertreiber) ליטול על עצמם את ההשתתפות במערכת עבור אריזות השירות הריקות שהם מספקים. לפי ה-ZSVR, האפשרות חלה רק כשאין יצרן לפי ה-PPWR הממוקם בגרמניה, ומכאן שני מקרים: מיקרו־עסק שמזמין אריזות שירות ניטרליות מחוץ לאיחוד האירופי ואז מוסיף להן את המותג שלו או משנה אותן בדרך אחרת (למשל במדבקה), וכל עסק אחר שמזמין אריזות שירות ניטרליות מחוץ לאיחוד או ממדינה חברה אחרת ואז ממתג או משנה אותן. האפשרות אינה זמינה לאריזה שהוזמנה עם שמכם, הלוגו או המותג שלכם, בין שהוזמנה בגרמניה ובין בחו"ל. כשהיא חלה, חובות הרישום, הדיווח והצהרת השלמות (§§ 6, 9 ו-10) עוברות למפיץ במעלה השרשרת, שאינו יכול להעבירן הלאה. היצרן האחראי המקורי עדיין חייב להירשם ב-LUCID ויכול לבקש אישור על ההשתתפות במערכת.

נקודות לבדיקה:

• אילו פריטים מכוסים (כוסות, מכסים, שקיות, עטיפות, קופסאות) ולאילו כמויות.
• אם המקרה שלכם הוא בכלל אחד משני המקרים שנותרו ב-§ 7(2). אם בעבר דיווחתם ב-LUCID על אריזות שירות כמוסדרות מראש ("vorbeteiligt"), לפי ה-ZSVR יש לעדכן רישום זה.
• כיצד האישור מתועד בחשבוניות או בהצהרה נפרדת.
• אם האריזה נושאת את שמכם, הלוגו או המותג שלכם, מה שהופך אתכם ליצרן אחראי ומוציא אפשרות של רישוי מוקדם.

מהי Mehrwegangebotspflicht (Mehrwegpflicht)?

מאז 01.01.2023, לפי חובת השימוש החוזר הידועה בשם Mehrwegpflicht, נקודות טייק אוויי בגרמניה שממלאות אריזות מזון מפלסטיק חד־פעמי או כוסות חד־פעמיות מכל חומר חייבות להציע גם חלופה רב־פעמית, במחיר שאינו גבוה יותר. נקודות קטנות עם עד חמישה עובדים ועד 80 מ"ר שטח מכירה פטורות, אך חייבות למלא כלים של הלקוח לפי בקשה. לפי VerpackDG (BGBl. 2026 I Nr. 207, בתוקף מ-12.08.2026) החובה נמצאת ב-§ 60 וכלל הנקודות הקטנות ב-§ 61 (לשעבר §§ 33 ו-34 ב-VerpackG). העובדים נספרים בכלל העסק (עובדים בחלקיות משרה באופן יחסי), ובמשלוחים שטחי האחסון והשילוח נחשבים שטח מכירה, ולכן סניפים של רשת אינם עומדים בדרך כלל בתנאי הפטור.

המשמעות לרוכשים:

• כוסות נייר נכללות בחובה ללא קשר לציפוי, משום שהחובה חלה על כוסות חד־פעמיות מכל חומר.
• קופסאות מזון מנייר נכללות רק אם הן נחשבות לאריזת מזון מפלסטיק חד־פעמי. קופסה עם ציפוי PE או ציפוי פלסטיק עשויה להיחשב כזו.
• מ-12.02.2027 ומ-12.02.2028 מוסיף ה-PPWR חובות אירופיות להבאת כלי אישי ולהצעת חלופה רב־פעמית (סעיפים 32 ו-33). ראו מדריך ה-PPWR.

מה עלות ההיטל לקרן הפלסטיק החד־פעמי (Einwegkunststofffonds)?

חוק קרן הפלסטיק החד־פעמי הגרמני (Einwegkunststofffondsgesetz) מחייב יצרנים של מוצרי פלסטיק חד־פעמי מסוימים להירשם בפלטפורמת DIVID (מ-01.01.2024) ולשלם היטל שנתי לכל ק"ג, שנגבה לראשונה ב-2025 על כמויות 2024. ההיטל משולם על ידי מי שמכניס את המוצרים לראשונה לשוק הגרמני, בדרך כלל היבואן.

מוצרי נייר עם ציפוי או רובד פלסטיק עשויים להיכלל בקטגוריות מוצרי הפלסטיק החד־פעמי, בהתאם לגישת הדירקטיבה האירופית לפלסטיק חד־פעמי (SUPD). לפיכך כוס נייר מצופה PE עשויה להיחשב כוס משקה החייבת בהיטל. אין סף מינימלי של תכולת פלסטיק, והנחיות הביקורת של הסוכנות הפדרלית לסביבה (Umweltbundesamt, UBA; Prüfleitlinien, פברואר 2025) דורשות לשקול את כל מוצר הפלסטיק החד־פעמי ולא רק את רכיב הפלסטיק, ולכן ההיטל על כוס מצופה PE מחושב על משקלה המלא, כולל הנייר. מאז 03.11.2025, לפי כלל מנהלי של ה-UBA, קופסאות מזון ו-packets המכילים יותר מ-500 גרם מזון נחשבים כמי שאינם מיועדים לצריכה מיידית ואינם נכללים בשתי הקטגוריות האלה. מומלץ לאמת את הסיווג מול הנחיות DIVID או היועץ שלכם, ולבקש מהספק את המשקל הכולל לכל פריט.

כיצד פועל הציות לתקנות אריזות באוסטריה?

אוסטריה מסדירה אריזות באמצעות Verpackungsverordnung 2014, שתוקנה ב-2023. אריזה המוכנסת לשוק האוסטרי חייבת להיות מורשית אצל מערכת איסוף ושחזור כגון ARA או Reclay. היישום הלאומי של צד ה-EPR ב-PPWR טרם הושלם נכון לאוקטובר 2026, ולכן המערכת הקיימת ממשיכה לפעול. ה-BMLUK פרסם דף מידע ביוני 2026.

מי אחראי באוסטריה

• בעל מותג או רשת אוסטרית: מסדיר בדרך כלל את רישוי האריזה שהוא מכניס לשוק אצל מערכת איסוף, או רוכש אריזה שהוסדרה במעלה השרשרת כשהספק מציע זאת.
• יבואן: היבואן האוסטרי הוא בדרך כלל הצד שמכניס את האריזה לשוק האוסטרי ומסדיר את רישויה.
• מפיץ: רשאי להסדיר רישוי מטעם לקוחותיו המסעדות. יש לאשר זאת בכתב.
• אריזות שירות: החובה העיקרית חלה על יצרן או יבואן של אריזות השירות הממוקם באוסטריה (§ 13g(1) מס' 1 AWG 2002), ולכן מסעדות הרוכשות מספק אוסטרי מקבלות בדרך כלל אריזה מורשית. מסעדה שמייבאת אריזות שירות בעצמה הופכת ליבואן.
• מוכרים זרים במכירה מרחוק: לגבי אריזה שהוכנסה לשוק מ-01.01.2023, מוכרים זרים במכירה מרחוק שמספקים לצרכנים פרטיים באוסטריה חייבים למנות נציג מורשה (Bevollmächtigter) אוסטרי (§ 16b Verpackungsverordnung 2014).
• יצרנים במדינות חברות אחרות באיחוד המספקים לעסקים אוסטריים: רשאים למנות נציג מורשה מרצונם (§ 16a Verpackungsverordnung 2014). אפשרות זו מוגבלת לחברות הממוקמות באיחוד האירופי. ספקים מחוץ לאיחוד, למשל בטורקיה, נסמכים על היבואן או הלקוח האוסטרי שלהם לצורך הרישוי.

ה-PPWR עצמו, כולל מגבלות ה-PFAS מ-12.08.2026 וחובות השימוש החוזר מ-2027 ומ-2028, חל ישירות באוסטריה כמו בכל מדינה חברה.

גרמניה ואוסטריה בהשוואה

ציר זמן

מסמכים שכדאי לבקש מיצרן האריזות

• הרכב החומרים והמשקל לכל פריט ולכל רכיב (נייר, ציפוי פלסטיק, יריעת חלון, ידית), לצורך דיווח ל-LUCID ולמערכת הדואלית או למערכת האיסוף.
• משקל כולל לכל פריט עבור מוצרי פלסטיק חד־פעמי, לצורך דיווח ל-Einwegkunststofffonds (ההיטל מחושב על משקל המוצר כולו ולא רק על נתח הפלסטיק).
• אישור מי יסדיר את הרישוי: הספק, המפיץ הגרמני או האוסטרי שלו, או אתם. כשהדבר רלוונטי, אישור כתוב על רישוי מוקדם.
• הצהרת התאימות של האיחוד האירופי (EU Declaration of Conformity) לפי ה-PPWR, או הנתונים הטכניים הנדרשים לכם כיצרן של אריזה ממותגת.
• הצהרת תאימות (DoC) לחומר במגע עם מזון ומ-2027 גם אישור ספק הדיו על עמידה בתקנת דיו ההדפסה הגרמנית (ראו ציות אריזות במגע עם מזון).
• הצהרת PFAS ונתוני בדיקות (ראו אריזות מזון ללא PFAS).

כשמזמינים מיצואן מחוץ לגרמניה ולאוסטריה, כגון 9 Packaging באיסטנבול, כדאי להסכים בשלב הצעת המחיר והבדיקה הטכנית אילו נתוני חומר ומשקל לכל פריט ילוו כל משלוח, כדי שאתם או היבואן שלכם תוכלו להירשם ולהסדיר רישוי בלי לרדוף אחרי נתונים בדיעבד.

המשמעות לאריזות הסעדה ולמסחר מקוון

• כוסות נייר: רישוי, היטל Einwegkunststofffonds אם הכוס מצופה PE, חובת השימוש החוזר וסימון SUP. ראו כוסות נייר מודפסות בהתאמה אישית וכללי כוסות נייר באירופה ובבריטניה.
• קופסאות טייק אוויי וקופסאות מזון: רישוי. גרסאות עם ציפוי פלסטיק עשויות לחשוף לחובת השימוש החוזר ולהיטל. ראו קופסאות אוכל לטייק אוויי מודפסות בהתאמה אישית וקופסאות מזון מנייר מודפסות בהתאמה אישית.
• שקיות טייק אוויי: מורשות כאריזות שירות; שקיות נייר אינן נכללות בהיטל הפלסטיק. ראו שקיות טייק אוויי מודפסות בהתאמה אישית.
• קרטוני משלוח למסחר מקוון: אריזות מכירה המגיעות לצרכנים פרטיים בגרמניה מחייבות רישום ב-LUCID והשתתפות במערכת מצד המוכר המקוון. מוכרים מקוונים זרים חייבים למנות נציג מורשה (Bevollmächtigter).

מונחים לפי שוק

קונים ורשויות בגרמניה משתמשים במונחים Verpackungsgesetz או VerpackG (כיום VerpackDG), Systembeteiligung (השתתפות במערכת), Serviceverpackungen (אריזות שירות) ו-Vorlizenzierung (רישוי מוקדם). באוסטריה שקית נשיאה נקראת בדרך כלל Sackerl או Tragtasche, ושקית נייר חרוטית נקראת Stanitzel. גופי הרישוי מכונים Sammel- und Verwertungssysteme (מערכות איסוף ושחזור).

הצעד הבא: מיפוי מי רושם מה

לפני ההזמנה הבאה, רשמו כל פריט אריזה עם החומר, המשקל, תכולת הפלסטיק והאם הוא ממותג, והחליטו בנפרד לגרמניה ולאוסטריה מי היצרן האחראי, מי מסדיר רישוי והאם חל רישוי מוקדם כלשהו. העבירו את הרשימה לספק, כדי שהנתונים הנכונים ילוו כל משלוח. כדי להזמין פריטים חדשים כשהנתונים האלה מובנים מראש, ניתן להיעזר במדריך לבקשת הצעת מחיר לאריזות או לשלוח את הדרישות דרך דף יצירת הקשר.

קריאה נוספת

• ציות אריזות בהולנד: Verpact, היטל ניהול פסולת וכללי כוסות חד־פעמיות