הזמנה אחת של כוסות טייק אוויי ממותגות עבור רשת הפועלת בגרמניה, בהולנד ובבריטניה עשויה לגעת בתריסר מונחים משפטיים עוד לפני שהכוס הראשונה מתמלאת. הרשת עשויה להיות ה״יצרן״ (manufacturer) של הכוסות שלה לפי תקנת האריזות ופסולת האריזות של האיחוד האירופי (PPWR), היבואן ההולנדי הוא ה״מפיק״ (producer) מול Verpact, הכוסות דורשות סימון “Plastic in product”, המשאית לגרמניה נוסעת עם A.TR, ובמשלוח לבריטניה נדרשת במקומו הצהרת מקור. מילון מונחי רגולציית האריזות הזה מגדיר את המונחים האלה, ועוד יותר מ-150 מונחים נוספים, במובן שבו הם משמשים בפועל בכללי האיחוד האירופי, גרמניה, אוסטריה, הולנד, בריטניה וארה״ב ובמסמכי שילוח.
כיצד להשתמש במילון
כל ערך הוא הגדרה עצמאית שאפשר לקרוא, לצטט או לשתף בלי יתר העמוד. הכותרת כוללת את המונח, את קיצורו ובמקום שזה מועיל את המקבילה הגרמנית (DE), ההולנדית (NL), האוסטרית (AT), הבריטית (UK) או האמריקנית (US). ערכים רגולטוריים מציינים את המסמך הנורמטיבי, את תחום השיפוט ואת התאריך, משקפים את המצב נכון לאוקטובר 2026 והם הגדרות ולא ייעוץ משפטי: החובות תלויות בתפקיד החברה (יצרן, מפיק, יבואן, מפיץ) בכל מדינה, ויש לאשרן מול הרשות המוסמכת, מערכת הציות או יועץ משפטי.
המונחים מקובצים בעשרה פרקים, ובכל פרק הם מסודרים לפי סדר אלפביתי של המונח באנגלית. רוב הערכים מסתיימים בקישור למדריך של 9 Packaging העוסק בנושא לעומק. הגדרות קצרות של המונחים הנפוצים ביותר מופיעות גם במילון האריזות הראשי; תתי־המילונים האחרים עוסקים בדפוס ושלבי טרום־דפוס, בעיבוד וייצור, בחומרים ובבדיקות ואיכות.
חוק האריזות האירופי: תפקידים ומסמכים לפי PPWR
מי אחראי על מה לפי Regulation (EU) 2025/40, ואילו מסמכים נובעים מכל תפקיד. התמונה המלאה מופיעה בהמדריך ל-PPWR לרוכשים בהסעדה ובמסחר מקוון.
נציג מורשה (האיחוד האירופי; PPWR; DE: Bevollmächtigter; NL: gemachtigde)
נציג מורשה הוא אדם הרשום באיחוד האירופי הפועל מטעם חברה אחרת מכוח ייפוי כוח כתוב. ה-PPWR משתמשת במונח בשתי דרכים: יצרן רשאי למנות נציג שיחזיק את התיעוד הטכני שלו, ומפיק שאינו רשום במדינה חברה שבה הוא מספק למשתמשי קצה חייב למנות נציג מורשה לצורך אחריות יצרן מורחבת (EPR) באותה מדינה. האחריות המשפטית להתאמת האריזה נשארת בידי היצרן.
ראו: המדריך ל-PPWR; הצהרת ההתאמה לפי PPWR
הודעת הנחיות של הנציבות C(2026) 3702 (האיחוד האירופי)
C(2026) 3702 הוא מסמך ההנחיות של הנציבות האירופית ל-Regulation (EU) 2025/40, מיום 05.06.2026. הוא מפרש נקודות מפתח כגון מי נחשב יצרן של אריזת שירות, כיצד נבדקות מגבלות ה-PFAS לפי סעיף 5(5) ואילו אריזות על בסיס נייר נכללות באיסורי נספח V. אין לו תוקף מחייב; פרשנות מחייבת יכולה להגיע רק מבית הדין לצדק של האיחוד האירופי.
ראו: המדריך ל-PPWR
הערכת התאמה (האיחוד האירופי; PPWR מודול A, בקרת ייצור פנימית)
הערכת התאמה היא ההליך שבאמצעותו יצרן ה-PPWR מוכיח שסוג אריזה עומד בסעיפים 5 עד 12 של Regulation (EU) 2025/40 לפני הצבתו בשוק. באריזות ההליך הוא מודול A, בקרת ייצור פנימית, המוגדר בנספח VII: היצרן מכין תיעוד טכני, שולט בייצור כך שתוצרת הסדרה תואמת אותו, ואז מגבש את הצהרת ההתאמה של האיחוד האירופי. בדרך כלל לא מעורב גוף מוסמך (notified body), ויש לחזור על ההערכה כאשר משתנים התכן, החומרים או התקנים המוזכרים.
מפיץ (האיחוד האירופי; PPWR)
מפיץ הוא כל מפעיל בשרשרת האספקה, שאינו היצרן או היבואן, המנגיש אריזות בשוק, כגון סיטונאי או קאש אנד קארי. לפי ה-PPWR עליו לוודא שהאריזה נושאת את התיעוד והסימון הנדרשים, ואסור לו לספק אריזה שהוא יודע שאינה תואמת. מפיץ שמציב אריזה בשוק בשמו, או משנה אותה באופן שעלול להשפיע על התאמתה, נוטל על עצמו את חובות היצרן (סעיף 21).
ראו: המדריך ל-PPWR
מפעיל כלכלי (האיחוד האירופי; PPWR)
מפעיל כלכלי הוא המונח הכולל ב-PPWR לעסקים הנושאים בחובות לאורך שרשרת האריזה, ובהם היצרן, הספק, היבואן, המפיץ, הנציג המורשה, המפיץ הסופי וספק שירותי הלוגיסטיקה וההפצה (fulfilment). חברה אחת יכולה לשאת כמה תפקידים בו זמנית, למשל רשת המייבאת אריזות ממותגות משלה היא גם יצרן וגם יבואן, ותפקידה יכול להשתנות בין מדינות חברות.
ראו: המדריך ל-PPWR
EPR (אחריות יצרן מורחבת; DE: erweiterte Herstellerverantwortung; NL: uitgebreide producentenverantwoordelijkheid, UPV)
אחריות יצרן מורחבת (EPR) מטילה על העסק המציב אריזות בשוק לאומי, המפיק, את האחריות למימון האיסוף, המיון והמיחזור שלהן, בדרך כלל באמצעות רישום, דיווח על טונאז׳ לפי חומר ותשלום דמי טיפול לתכנית. ה-PPWR קובעת כללי EPR משותפים לאיחוד, אך הרישום והתשלומים עדיין מנוהלים ברמה הלאומית: LUCID ומערכות דואליות בגרמניה, מערכות איסוף כגון ARA באוסטריה, Verpact בהולנד. בריטניה וכמה מדינות בארה״ב מפעילות תכניות EPR משלהן, והתשלומים מותאמים יותר ויותר לפי מחזוריות.
ראו: המדריך ל-PPWR; רכישת אריזות מטורקיה
הצהרת התאמה של האיחוד האירופי (EU Declaration of Conformity; PPWR; DE: EU-Konformitätserklärung; NL: EU-conformiteitsverklaring)
הצהרת ההתאמה של האיחוד האירופי היא ההצהרה החתומה של יצרן ה-PPWR כי סוג אריזה עומד בדרישות הרלוונטיות של סעיפים 5 עד 12 של Regulation (EU) 2025/40, לפי המודל שבנספח VIII ובגיבוי התיעוד הטכני שבנספח VII. היא חייבת להיות בשפה הנדרשת בכל מדינה חברה שאליה מסופקת האריזה, להישמר 5 שנים לאריזה חד־פעמית ו-10 שנים לאריזה רב־פעמית, ולהיבדק על ידי יבואנים. זהו מסמך שונה מהצהרת התאימות (Declaration of Compliance) למגע עם מזון.
יבואן (האיחוד האירופי; PPWR)
יבואן הוא מפעיל הרשום באיחוד האירופי המציב בשוק האיחוד אריזות ממדינה שלישית, כגון טורקיה. לפי סעיף 18 של ה-PPWR עליו לוודא שהיצרן ביצע הערכת התאמה והכין תיעוד טכני, שהאריזה מסומנת ומזוהה כנדרש, ולהוסיף את שמו ואת כתובתו הדואר על האריזה או על מסמך נלווה. הוא שומר עותק של הצהרת ההתאמה למשך 5 או 10 שנים, ולעיתים קרובות הופך גם למפיק ה-EPR במדינת האספקה הראשונה.
ראו: הצהרת ההתאמה לפי PPWR; רכישת אריזות מטורקיה
יצרן (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 3(1)(13); DE: Erzeuger)
לפי ה-PPWR, יצרן הוא מי שמייצר אריזה או מעסיק אחר לתכנן או לייצר אותה בשמו או בסימן המסחרי שלו, ולכן רשת המזמינה כוסות מודפסות בלוגו שלה היא בדרך כלל היצרן, אף שמפעל עיבוד הוא שמייצר אותן. היצרן מבצע הערכת התאמה, שומר את התיעוד הטכני וחותם על הצהרת ההתאמה של האיחוד האירופי. בעל מותג שהוא מיקרו־עסק רשאי להשאיר את התפקיד אצל ספק הרשום באותה מדינה חברה, אך לא אצל ספק מחוץ לאיחוד, והרשויות הלאומיות עדיין מגבשות כיצד ההגדרה חלה על אריזות שירות מודפסות ריקות.
ראו: הצהרת ההתאמה לפי PPWR; המדריך ל-PPWR
הצבה בשוק והנגשה בשוק (האיחוד האירופי)
הצבה בשוק היא האספקה הראשונה של פריט אריזה להפצה או לשימוש בשוק האיחוד האירופי; הנגשה בשוק היא כל אספקה מאוחרת יותר במסגרת פעילות מסחרית, בתשלום או ללא תשלום. ההבחנה חשובה משום שחובות רבות ב-PPWR, וכן תקופות שמירת המסמכים של 5 ו-10 שנים, נקשרות לרגע שבו האריזה מוצבת בשוק, שהוא בדרך כלל כאשר היבואן או היצרן האירופי מספק אותה לראשונה.
ראו: המדריך ל-PPWR
PPWR (האיחוד האירופי; Regulation (EU) 2025/40, Packaging and Packaging Waste Regulation)
תקנת האריזות ופסולת האריזות של האיחוד האירופי (PPWR), Regulation (EU) 2025/40, בתוקף מאז 11.02.2025 וחלה באופן כללי מ-12.08.2026. כתקנה החלה ישירות, היא קובעת כללים אחידים בכל האיחוד בנושאי חומרים (כולל PFAS באריזות למגע עם מזון), מחזוריות, תכולה ממוחזרת, קומפוסטביליות, צמצום, שימוש חוזר, סימון, תיעוד התאמה ו-EPR. דרישות תכן רבות נכנסות בהדרגה מ-2028, 2030, 2035 ו-2038 ותלויות באקטים מואצלים ובאקטי יישום שהנציבות עדיין מאמצת.
ראו: המדריך ל-PPWR
מפיק (Producer; EPR באיחוד האירופי; PPWR)
במסגרת EPR, מפיק הוא המפעיל שמנגיש לראשונה אריזות בשוק של מדינה חברה, ולכן נרשם, מדווח ומשלם שם דמי טיפול. באריזות שירות זהו המפעיל המנגיש אותן לראשונה באותה מדינה חברה; יצרן ממדינה שלישית המוכר ישירות למשתמשי קצה באותה מדינה הוא עצמו המפיק וחייב למנות נציג מורשה. מפיק ויצרן הם תפקידים נפרדים, שמוחזקים לעיתים קרובות, אך לא תמיד, על ידי אותו עסק.
ראו: המדריך ל-PPWR; תאימות אריזות בהולנד
ארגון אחריות יצרנים (PRO; מערכת ציות)
ארגון אחריות יצרנים (PRO) הוא הגוף שהמפיקים מצטרפים אליו או משלמים לו כדי לעמוד בחובות ה-EPR שלהם במשותף: הוא גובה דמי טיפול, מארגן או מממן איסוף ומיחזור, ומדווח לרשויות. דוגמאות: המערכות הדואליות בגרמניה, ARA ו-Reclay באוסטריה, Verpact בהולנד ו-Circular Action Alliance ברוב מדינות ה-EPR בארה״ב. דמי ה-pEPR בבריטניה מנוהלים על ידי PackUK, מנהל תכנית ממשלתי ולא PRO שמופעל על ידי המפיקים.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
תיעוד טכני (האיחוד האירופי; PPWR נספח VII; DE: technische Dokumentation)
תיעוד טכני הוא תיק הראיות העומד מאחורי הצהרת ההתאמה של האיחוד האירופי לפי PPWR. לפי נספח VII הוא מתאר את האריזה ואת ייעודה, את התכן, החומרים והרכיבים שלה, את התקנים או המפרטים שיושמו, את אופן ההערכה של מחזוריות, צמצום וניתנות לשימוש חוזר ואת דוחות הבדיקה שעליהם נשענים (למשל תוצאות PFAS או מתכות כבדות), יחד עם ניתוח של סיכוני אי־התאמה. היצרן שומר אותו 5 שנים לאריזה חד־פעמית ו-10 שנים לאריזה רב־פעמית ומוסר אותו לרשויות לפי דרישה.
אריזות לפי PPWR: סוגים ודרישות תכן
קטגוריות האריזה ש-PPWR מגדירה וכללי התכן, השימוש החוזר והסימון החלים עליהן. הדרגות מוסברות בדרגות המחזוריות לפי PPWR והסימון בדרישות הסימון לפי PPWR.
הגבלות נספח V (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 25)
נספח V של ה-PPWR מונה פורמטים של אריזות שאסור להציב בשוק מ-01.01.2030. הוא כולל אריזות פלסטיק חד־פעמיות למזון ולמשקאות שמולאו ונצרכים במתחמי HORECA, מנות תבלינים חד־פעמיות מפלסטיק ב-HORECA (למעט כשהן מסופקות עם אוכל טייק אוויי) ושקיות נשיאה דקיקות במיוחד מפלסטיק (עם חריגים). הנחיות הנציבות מ-05.06.2026 רואות באריזות על בסיס נייר המכילות 5% פלסטיק או יותר חלק מאיסורי נספח V, ובאריזות המכילות עד 5% כאלה שאינן כלולות בהם; ההנחיות אינן מחייבות מבחינה משפטית.
ראו: המדריך ל-PPWR; קערות נייר מול קערות פלסטיק
אריזה מרוכבת (האיחוד האירופי; PPWR)
אריזה מרוכבת היא אריזה העשויה משני חומרים שונים או יותר שאי אפשר להפריד ידנית, והיוצרים יחידה אחת שלמה, כגון כוס נייר מצופה בפוליאתילן (PE) או קרטון עם למינציה מפלסטיק. לפי הגדרת ה-PPWR, חומר שמהווה לא יותר מ-5% ממסת יחידת האריזה אינו הופך אותה למרוכבת. אריזת נייר מרוכבת מוערכת מבחינת מחזוריות בקטגוריה נפרדת, והסף של 5% עומד גם בבסיס קריאת הנציבות את איסורי נספח V.
ראו: דרגות המחזוריות לפי PPWR; ציפויי מחסום לאריזות נייר
אריזה רגישה למגע (האיחוד האירופי; PPWR)
אריזה רגישה למגע היא המונח ב-PPWR לאריזה המיועדת למוצרים שבהם המגע עם האריזה רלוונטי לבטיחות, בעיקר מזון לפי כללי המגע עם מזון, תרופות ומכשור רפואי. הדבר חשוב בעיקר לתכולה ממוחזרת בפלסטיק: מ-01.01.2030 (או שלוש שנים לאחר אקט היישום בנושא חישוב ואימות, אם מועד זה מאוחר יותר) אריזות PET רגישות למגע, למעט בקבוקי משקה חד־פעמיים מפלסטיק, חייבות להכיל לפחות 30%, ואריזות פלסטיק רגישות למגע שאינן PET לפחות 10% תכולה ממוחזרת, יעדים נמוכים מאלה של אריזות פלסטיק אחרות מפני שחומר ממוחזר ברמת מזון נדיר יותר.
ראו: המדריך ל-PPWR
תכן למיחזור (DfR; האיחוד האירופי; PPWR סעיף 6)
תכן למיחזור הוא מערך הקריטריונים שלפיהם נבחנת מחזוריותה של יחידת אריזה, וכולל חומרים, ציפויים, דיו, דבקים, תוויות, סגירות והקלות שבה ניתן להפריד את הרכיבים. לפי סעיף 6 ל-PPWR על הנציבות לאמץ קריטריוני תכן למיחזור לכל קטגוריית אריזה עד 01.01.2028; הם מפיקים את האחוז הקובע דרגה A, B או C. עד אז, לפי הנציבות, דרישות הדירקטיבה הישנה לאריזות ותקנים כגון EN 13430 נותרים נקודת הייחוס.
אריזה למסחר מקוון (האיחוד האירופי; PPWR)
אריזה למסחר מקוון היא אריזת שילוח המשמשת למסירת מוצרים למשתמש הקצה במסגרת מכירה מקוונת, כגון קופסאות דיוור ושקיות משלוח. בניגוד לאריזות שילוח אחרות היא חייבת לשאת את תווית המיון האחידה משעה שזו תחול, והיא כפופה למגבלת שטח ריק של 50% מ-01.01.2030 או שלוש שנים לאחר אקט המתודולוגיה, המאוחר מביניהם.
ראו: אריזות למסחר מקוון ו-PPWR
יחס שטח ריק (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 24)
יחס שטח ריק הוא חלק מנפח האריזה שאינו תפוס על ידי המוצר. לפי סעיף 24 ל-PPWR, המפעיל הכלכלי הממלא אריזה מקבצת, אריזת שילוח או אריזה למסחר מקוון חייב להחזיק אותו ברמה שאינה עולה על 50% מ-01.01.2030 או שלוש שנים לאחר אקט מתודולוגיית החישוב של הנציבות, המאוחר מביניהם. חומר מילוי כגון פסי נייר, כריות אוויר או שבבי קצף נחשב לשטח ריק, ואריזות מכירה חייבות להחזיק את השטח הריק למינימום מ-12.02.2028.
ראו: אריזות למסחר מקוון ו-PPWR
אריזה מקבצת (האיחוד האירופי; PPWR; DE: Umverpackung; NL: verzamelverpakking)
אריזה מקבצת היא אריזה שנועדה לקבץ מספר יחידות מכירה בנקודת המכירה, בין אם היא נמכרת כך למשתמש הקצה ובין אם משמשת למילוי מדפים, וניתן להסירה בלי לפגוע במוצר. מגש מודפס מוכן למדף או שרוול למולטיפק הם אריזה מקבצת, והם כפופים למגבלת השטח הריק של ה-PPWR מ-2030.
ראו: המדריך ל-PPWR
תווית מיון אחידה (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 12)
תווית המיון האחידה היא תווית פיקטוגרמות בכל האיחוד המציגה את הרכב החומרים של האריזה כדי שהצרכנים ידעו כיצד למיין אותה, עם תוויות תואמות על מכלי הפסולת. היא חלה מ-12.08.2028 או 24 חודשים לאחר כניסת אקט היישום של הנציבות לתוקף, המאוחר מביניהם; האקט היה אמור להתקבל עד 12.08.2026 אך לא התקבל נכון לאוקטובר 2026, ולכן בפועל היא תחול מאוחר יותר. אריזות שילוח שאינן אריזות למסחר מקוון ואריזות בפיקדון אינן נכללות, ואריזה קומפוסטבילית חייבת לציין שאינה מתאימה לקומפוסטציה ביתית.
מגבלת מתכות כבדות (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 5(4))
ה-PPWR מגבילה את סכום העופרת, הקדמיום, הכספית והכרום ההקסוולנטי באריזות וברכיבי אריזה ל-100 mg/kg. המגבלה מועברת מהדירקטיבה לאריזות וחלה גם על דיו, פיגמנטים וציפויים ולא רק על חומר הבסיס, ולכן הצהרה או תוצאת בדיקה מולה שייכת לתיעוד הטכני.
מגזר HORECA (האיחוד האירופי; מלונות, מסעדות, בתי קפה)
HORECA הוא מגזר המלונות, המסעדות ובתי הקפה; ב-PPWR הכוונה לעסקים בפעילויות הלינה ושירותי המזון כפי שהוגדרו בסיווג NACE של האיחוד האירופי. המונח קובע מי חייב בחובות השימוש החוזר באריזות טייק אוויי לפי סעיפים 32 ו-33 ועל אילו מתחמים חלות הגבלות נספח V לפלסטיק חד־פעמי למזון ולמשקאות לצריכה במקום מ-2030.
ראו: המדריך ל-PPWR
קודי זיהוי חומרים (האיחוד האירופי; החלטה 97/129/EC; קודי PAP)
החלטת הנציבות 97/129/EC קובעת את המספרים והקיצורים לזיהוי חומרי אריזה, כגון PAP 20 לקרטון גלי, PAP 21 לקרטון אחר ו-PAP 22 לנייר, המודפסים לרוב בתוך לולאת מיחזור. לפי הנחיות הנציבות ל-PPWR ההחלטה חלה עד 12.08.2028 ולאחר מכן הקיצורים לא יותרו עוד, מאחר שתווית המיון האחידה תחליף אותם.
צמצום (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 10)
צמצום אריזה הוא דרישת ה-PPWR, מ-01.01.2030, שמשקל האריזה ונפחה יצומצמו למינימום הדרוש לתפקודה, כגון הגנה, היגיינה, הערמה או מידע נדרש. סעיף 10 אוסר גם על מאפיינים שנועדו רק להגדיל את הנפח הנתפס, ובהם דפנות כפולות, תחתיות כפולות ושכבות מיותרות, בכפוף לחריגים מוגבלים לעיצובים שהוגנו לפני 11.02.2025. הנימוק למשקלה ולגודלה של כל אריזה שייך לתיעוד הטכני.
ראו: המדריך ל-PPWR; אריזות למסחר מקוון ו-PPWR
דרגת ביצועי מחזוריות (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 6; דרגות A, B, C)
דרגת ביצועי מחזוריות היא הדרגה, A, B או C, שיחידת אריזה מקבלת מהערכת תכן למיחזור: דרגה A לפחות 95%, B לפחות 80% ו-C לפחות 70%, וכל מה שמתחת ל-70% אינו ניתן למיחזור מבחינה טכנית. מ-01.01.2030, או 24 חודשים לאחר האקטים המואצלים אם מאוחר יותר, ניתן להציב בשוק האיחוד רק דרגות A עד C, ומ-01.01.2038 רק A או B. דמי ה-EPR יותאמו לפי דרגה; הפניות לדרגות D ו-E מקורן בטיוטת 2022 ולא בנוסח שאומץ.
ממוחזר בהיקף נרחב (Recycled at scale; האיחוד האירופי; PPWR סעיף 6)
״ממוחזר בהיקף נרחב״ הוא מבחן המחזוריות השני של ה-PPWR, הבוחן אם סוג אריזה נאסף, ממוין וממוחזר בפועל בהיקף מספק ברחבי האיחוד, ולא רק תוכנן לכך. הוא חל מ-01.01.2035, או חמש שנים לאחר אקט המתודולוגיה של הנציבות אם מאוחר יותר, בנוסף לדרגת התכן למיחזור; הספים לכל קטגוריה לא נקבעו נכון לאוקטובר 2026.
יעדי תכולה ממוחזרת (האיחוד האירופי; PPWR סעיף 7)
מ-01.01.2030, או שלוש שנים לאחר אקט היישום בנושא חישוב ואימות, אם מועד זה מאוחר יותר, רכיבי הפלסטיק של אריזות חייבים להכיל תכולה ממוחזרת מינימלית: 30% ב-PET רגיש למגע, 10% באריזות רגישות למגע מפלסטיקים אחרים, 30% בבקבוקי משקאות חד־פעמיים מפלסטיק ו-35% באריזות פלסטיק אחרות, והיעדים יעלו ל-50%, 25%, 65% ו-65% בהתאמה ב-2040. היעדים חלים על שקיות פלסטיק, שקיות גמישות, מכסים וחלונות, ולא על נייר וקרטון.
ראו: המדריך ל-PPWR; שקיות גמישות חד־חומריות הניתנות למיחזור
מילוי חוזר (Refill; האיחוד האירופי; PPWR)
מילוי חוזר הוא פעולה שבה משתמש קצה ממלא מיכל משלו, או מיכל שסופק בנקודת המכירה, במוצר שמציע המוכר. חובת ה-PPWR לאפשר הבאת מיכל אישי בנקודות טייק אוויי מ-12.02.2027 היא חובת מילוי חוזר: על הלקוחות להיות מסוגלים לקבל מזון או משקה במיכל שלהם ללא תוספת מחיר.
ראו: המדריך ל-PPWR
מערך שימוש חוזר (Re-use system; האיחוד האירופי; PPWR)
מערך שימוש חוזר הוא מכלול הסדרים ארגוניים, טכניים או כספיים המאפשר לאריזה רב־פעמית להשלים סבבי שימוש חוזרים, בדרך כלל באמצעות פיקדונות, איסוף, שטיפה ולוגיסטיקת החזרה. מערכות במעגל סגור מנוהלות על ידי מפעיל מערכת; במערכות במעגל פתוח האריזה מסתובבת בין עסקים בלתי מוגדרים. כוס טייק אוויי היא רב־פעמית בפועל רק אם קיים לה מערך שימוש חוזר.
חובות הצעת אריזה רב־פעמית והבאת מיכל אישי (האיחוד האירופי; PPWR סעיפים 32 ו-33)
סעיף 32 ל-PPWR מחייב מפיצים סופיים בענף HORECA המוכרים אוכל או משקאות טייק אוויי לאפשר ללקוחות להשתמש במיכל משלהם ללא תוספת מחיר עד 12.02.2027. סעיף 33 מחייב אותם להציע אפשרות של אריזה רב־פעמית ללא תוספת מחיר עד 12.02.2028, תוך פטור למיקרו־עסקים, ומ-2030 לשאוף למכור 10% מהמוצרים בפורמטים רב־פעמיים. לא אושר בהנחיות רשמיות אם לחם ומאפים הנמכרים ביחידות נכללים.
ראו: המדריך ל-PPWR
אריזה רב־פעמית (האיחוד האירופי; PPWR; DE: Mehrwegverpackung; NL: herbruikbare verpakking)
אריזה רב־פעמית היא אריזה שנוצרה, תוכננה והוצבה בשוק כדי להתמלא מחדש או לשמש שימוש חוזר לאותה מטרה במהלך סבבים רבים במסגרת מערך שימוש חוזר. לפי ה-PPWR התיעוד שלה נשמר 10 שנים ולא 5, והיא תישא תווית אריזה רב־פעמית עם קוד QR או נשא נתונים אחר מ-12.02.2029 או 30 חודשים לאחר אקט היישום, המאוחר מביניהם. לאריזת שילוח יש יעד שימוש חוזר של 40% עד 2030, וארגזי קרטון פטורים.
אריזת מכירה (האיחוד האירופי; PPWR; DE: Verkaufsverpackung; NL: verkoopverpakking)
אריזת מכירה, הנקראת גם אריזה ראשונית, היא אריזה שנועדה ליצור יחידת מכירה של מוצר ואריזה למשתמש הקצה בנקודת המכירה, כגון קרטון מודפס או שקית גמישה. לפי ה-PPWR יש להחזיק את השטח הריק בה למינימום מ-12.02.2028, והיא נושאת את תווית המיון האחידה משעה שזו תחול.
ראו: המדריך ל-PPWR
אריזת שירות (האיחוד האירופי; DE: Serviceverpackung; NL: verkooppuntverpakking)
אריזת שירות היא אריזה הממולאת בנקודת המכירה כדי למסור מזון או מוצרים למשתמש הקצה, כגון שקיות טייק אוויי, כוסות, עטיפות, קופסאות המבורגר וקרטוני פיצה. היא אריזת מכירה ולכן כפופה ל-EPR, ולפי ה-PPWR העסק ששמו או סימנו המסחרי מודפס עליה הוא בדרך כלל היצרן. הכללים הלאומיים למפיקים של אריזות שירות השתנו ב-12.08.2026; בגרמניה קונה אריזות שירות ממותגות הוא כעת מפיק ויצרן, והרישוי המוקדם (Vorlizenzierung) נשמר רק במקרים צרים.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה; תאימות אריזות בהולנד
אריזת טייק אוויי (האיחוד האירופי; PPWR; UK: food-to-go packaging; US: takeout packaging)
בהגדרת ה-PPWR, אריזת טייק אוויי היא אריזת שירות הממולאת בנקודות מכירה מאוישות במשקאות או במזון מוכן, ארוזים להובלה ולצריכה מיידית במקום אחר ללא הכנה נוספת, ובדרך כלל נצרכים מתוך האריזה. כוסות, קלאמשל, קופסאות אוכל ומיכלים משתלבים בדרך כלל בהגדרה. זו הקטגוריה שעליה חלות חובות הבאת מיכל אישי והצעת אריזה רב־פעמית לפי סעיפים 32 ו-33.
ראו: המדריך ל-PPWR; אריזות לרשתות מסעדות
אריזת שילוח (האיחוד האירופי; PPWR; DE: Transportverpackung; NL: transportverpakking)
אריזת שילוח, הנקראת גם אריזה שלישונית, היא אריזה שנועדה להקל על הטיפול וההובלה של יחידות מכירה או אריזות מקבצות ולמנוע נזק, כגון ארגזי שילוח חיצוניים, עטיפת משטחים ופינות הגנה; מכולות שילוח עצמן אינן נכללות. היא פטורה מתווית המיון האחידה אלא אם היא אריזה למסחר מקוון, כפופה למגבלת השטח הריק מ-2030 ויש לה יעד שימוש חוזר של 40% עד 2030, כאשר ארגזי קרטון פטורים.
ראו: המדריך ל-PPWR
פלסטיק חד־פעמי ומסמכים אירופיים קודמים
הדירקטיבה לפלסטיק חד־פעמי ממשיכה לפעול לצד ה-PPWR, והדירקטיבה הישנה לאריזות מסבירה מניין באו כללים רבים של היום. הכללים הייחודיים לכוסות מופיעים בכללי כוסות נייר באירופה ובבריטניה.
פלסטיק אוקסו־מתפרק (Oxo-degradable plastic)
פלסטיק אוקסו־מתפרק מכיל תוספים הגורמים לו להתפורר לחלקיקים קטנים באמצעות חמצון, בלי פירוק ביולוגי מלא מוכח. הוא אסור באיחוד האירופי לפי Single-Use Plastics Directive (EU) 2019/904 מאז 03.07.2021, ולכן שקיות או יריעות המשווקות כ-“oxo-biodegradable” אינן ניתנות לאספקה בהזמנות לאיחוד.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
הדירקטיבה לאריזות (האיחוד האירופי; Directive 94/62/EC, בוטלה)
Directive 94/62/EC בנושא אריזות ופסולת אריזות הייתה חוק האריזות של האיחוד מ-1994 ועד שה-PPWR החליפה אותה, כאשר ה-PPWR חלה באופן כללי מ-12.08.2026. היא קבעה את הדרישות המהותיות, את מגבלת המתכות הכבדות ואת יעדי המיחזור שהמדינות החברות יישמו בחקיקה לאומית, בתמיכת סדרת התקנים EN 13427 עד EN 13432. עד לאימוץ האקטים של ה-PPWR לתכן למיחזור, הנציבות רואה בדרישות המחזוריות שלה ובתקנים כגון EN 13430 את נקודת הייחוס.
ראו: המדריך ל-PPWR
פלסטיק (הגדרה משפטית; הדירקטיבה לפלסטיק חד־פעמי ו-PPWR)
גם הדירקטיבה לפלסטיק חד־פעמי וגם ה-PPWR מגדירות פלסטיק כחומר המורכב מפולימר, שייתכן שנוספו לו תוספים, ויכול לשמש רכיב מבני עיקרי, למעט פולימרים טבעיים שלא שונו כימית. ה-PPWR מגדירה ״פלסטיק״ אך לא ״אריזת פלסטיק״. לפי הדירקטיבה לפלסטיק חד־פעמי צבעים, דיו ודבקים אינם נכללים, אך ציפוי או רובד פלסטיק על נייר הופך את הפריט למוצר פלסטיק חד־פעמי.
ראו: ציפויי מחסום לאריזות נייר
מוצר פלסטיק חד־פעמי (האיחוד האירופי; הדירקטיבה לפלסטיק חד־פעמי; הנחיות הנציבות 2021/C 216/01)
מוצר פלסטיק חד־פעמי לפי Directive (EU) 2019/904 הוא פריט העשוי כולו או חלקו מפלסטיק ואינו מיועד למספר סבבים. הנחיות הנציבות 2021/C 216/01, שעודכנו בהודעה C/2026/4813 מ-08.09.2026 למכסים ולפקקים בלבד, רואות בנייר או קרטון עם ציפוי או רובד פלסטיק שנועד נגד מים או שומן כחלים בתחולה, ללא סף מינימום; רובדים מפלסטיק ביו־בסיסי וקומפוסטבילי, כגון ציפוי ביו־פלסטיק PLA, נכללים אף הם. ההנחיות אינן מזכירות בשמם ציפויי מחסום דיספרסיה (ציפוי מחסום על בסיס מים), ולכן מעמדם תלוי בשאלה אם פולימר הציפוי עומד בהגדרת הפלסטיק.
ראו: ציפויים פנימיים לכוסות נייר; ציפויי מחסום לאריזות נייר
הדירקטיבה לפלסטיק חד־פעמי (SUPD; האיחוד האירופי; Directive (EU) 2019/904, Single-Use Plastics Directive)
הדירקטיבה האירופית לפלסטיק חד־פעמי (SUPD), Directive (EU) 2019/904, אוסרת באיחוד מאז 03.07.2021 סכו״ם, צלחות, קשיות, מקלות ערבוב, מקלות לבלונים, מקלוני אוזניים, מיכלי מזון ומשקאות וכוסות מקלקר מוקצף, ופלסטיק אוקסו־מתפרק. היא קובעת גם דרישות סימון ו-EPR, כולל עלויות ניקוי פסולת מרחובות, עבור מיכלי מזון, אריזות ועטיפות, כוסות משקה ושקיות נשיאה דקות. יישומים לאומיים, כגון כללי הכוסות והמיכלים בהולנד וקרן הפלסטיק החד־פעמי של גרמניה, נשענים עליה.
ראו: כללי כוסות נייר באירופה ובבריטניה
סימון SUP (האיחוד האירופי; “Plastic in product”; Implementing Regulation (EU) 2020/2151)
סימון SUP הוא התווית המודפסת הנדרשת לפי Commission Implementing Regulation (EU) 2020/2151 על כוסות משקה, כולל כוסות נייר מצופות PE או PLA, ועל מוצרי פלסטיק חד־פעמיים מסוימים אחרים. הוא משלב פיקטוגרמה קבועה עם המילים “Plastic in product” (“MADE OF PLASTIC” על כוסות העשויות כולן מפלסטיק) בשפת השוק שבו הכוס נמכרת, והוא חובה נפרדת מתווית המיון של ה-PPWR.
ראו: כללי כוסות נייר באירופה ובבריטניה; הכנת קובץ גרפי לדפוס לאריזות
מגע עם מזון ובטיחות כימית
כללים לחומרים הבאים במגע עם מזון ולחומרים באריזות. התמונה המלאה בתאימות אריזות למגע עם מזון באיחוד האירופי, בבריטניה ובארה״ב ובאריזות מזון ללא PFAS.
המלצת BfR XXXVI (DE; נייר וקרטון למגע עם מזון)
המלצת BfR XXXVI היא המלצת המכון הפדרלי הגרמני להערכת סיכונים לנייר וקרטון המיועדים למגע עם מזון. מכיוון שאין אמצעי אירופי מוסכם לנייר וקרטון, היא משמשת בפועל אמת מידה בכל האיחוד ובבריטניה, וקונים מצפים בדרך כלל להצהרת תאימות (Declaration of Compliance) המפנה אליה לצד Regulation (EC) 1935/2004. זו המלצה ולא חוק.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
תקנת BPA (האיחוד האירופי; Regulation (EU) 2024/3190)
Regulation (EU) 2024/3190 מגבילה ביספנול A (BPA) וביספנולים מסוכנים אחרים בחומרים הבאים במגע עם מזון. היא נכנסה לתוקף ב-20.01.2025 ותקופת המעבר העיקרית שלה הסתיימה ב-20.07.2026. היא חלה על ציפויים, לכות, דיו דפוס ודבקים המשמשים בחומרים הבאים במגע עם מזון, ולא על הנייר עצמו, ולכן קונים מבקשים אישור שדיו, לכות ודבקים אינם מיוצרים עם BPA.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
הצהרת תאימות (Declaration of Compliance, DoC; מגע עם מזון; DE: Konformitätserklärung)
הצהרת תאימות (DoC) היא ההצהרה הכתובה שספק מוסר ובה הוא מאשר שחומר הבא במגע עם מזון עומד בכללים החלים לתנאי שימוש מוגדרים: סוגי מזון, טמפרטורה, זמן מגע ויחס שטח פנים לנפח. היא נדרשת חוקית לפלסטיקים לפי Regulation (EU) 10/2011 בכל שלב שיווק מלבד קמעונאות, בתוכן שנקבע בנספח IV, וקונים מצפים לה גם בנייר וקרטון. היא אינה המסמך של הצהרת ההתאמה של האיחוד האירופי לפי PPWR.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
Druckfarbenverordnung (DE; תקנת הדיו הגרמנית)
Druckfarbenverordnung היא תקנת הדיו הגרמנית, שהוכנסה כתיקון ה-21 ל-Bedarfsgegenständeverordnung, והיא קובעת רשימה חיובית של חומרים לדיו המשמש על חומרים הבאים במגע עם מזון. לאחר הארכה שאושרה בדצמבר 2025, כללי הדיו חלים מ-01.01.2027, כאשר תקופת המעבר מסתיימת ב-31.12.2026. זהו חוק גרמני, אך הוא הופך לנקודת הייחוס של הדיו לאריזות הנמכרות ברחבי האיחוד.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון; הדפסה על נייר עמיד לשומן
EuPIA (איגוד הדיו האירופי, European Printing Ink Association)
EuPIA הוא איגוד הדיו האירופי, והנחיותיו לדיו לחומרים הבאים במגע עם מזון, כולל מדיניות ההחרגות והנחיית הייצור הנאות (GMP) שלו, הן נקודת ייחוס מבוססת בשוק לדיו בעל נדידה נמוכה. יצרני דיו מאשרים בדרך כלל עמידה בהנחיות EuPIA בהצהרות התומכות בהצהרת התאימות של מפעל העיבוד.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
חומר במגע עם מזון (FCM; DE: Lebensmittelkontaktmaterial; NL: voedselcontactmateriaal)
חומר במגע עם מזון (FCM) הוא כל חומר או פריט המיועד לבוא במגע עם מזון, כולל אריזות, עטיפות, כוסות והדיו והציפויים שעליהם. באיחוד האירופי תקנת המסגרת Regulation (EC) 1935/2004 דורשת שחומרים כאלה לא יעבירו למזון מרכיבים בכמויות שעלולות לסכן את הבריאות או לשנות את המזון באופן בלתי מקובל, וקובעת חובות סימון ועקיבות. בריטניה הגדולה (GB) מיישמת את הנוסח המשולב של אותם כללים, וצפון אירלנד פועלת לפי כללי האיחוד.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
תקנת המסגרת (האיחוד האירופי; Regulation (EC) 1935/2004)
Regulation (EC) 1935/2004 היא מסגרת האיחוד לכל החומרים הבאים במגע עם מזון. סעיף 3 דורש שחומרים לא יעבירו למזון מרכיבים בכמויות שעלולות לסכן את הבריאות, לשנות את הרכבו באופן בלתי מקובל או לפגוע בטעם ובריח; סעיף 15 עוסק בסימון, כולל הנוסח ״למגע עם מזון״ או סמל הכוס והמזלג; וסעיף 17 דורש עקיבות בכל השלבים, שמשמעותה בפועל קידוד אצוות עד אצוות קרטון, דיו וציפוי.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
מחסום פונקציונלי (Functional barrier)
מחסום פונקציונלי הוא שכבה בתוך חומר הבא במגע עם מזון, המונעת מחומרים שמאחוריה, כגון שמן מינרלי מסיב ממוחזר או חומרים שאינם ברשימה בשכבה חיצונית, לנדוד אל המזון מעבר למגבלות החלות. כאשר העמידה בדרישות נשענת על מחסום פונקציונלי, הצהרת התאימות צריכה לציין זאת וביצועי המחסום צריכים להיתמך בבדיקות לזמן המגע ולטמפרטורה המיועדים.
ראו: מחסום לשמנים מינרליים וקופסאות קרטון למגע עם מזון
תקנת GMP (האיחוד האירופי; Regulation (EC) 2023/2006)
Regulation (EC) 2023/2006 קובעת ייצור נאות (GMP) לחומרים הבאים במגע עם מזון ודורשת מערך מתועד של הבטחת איכות ובקרת איכות בכל שלב ייצור. היא דורשת גם שדיו דפוס בצד שאינו במגע עם המזון לא יעבור לצד הבא במגע עם המזון דרך התשתית או בהעברת דיו (set-off) בערימה או בגליל, ולכן בחירת הדיו, היובש וההערמה הם נושא ציות.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
MOSH ו-MOAH (פחמימנים משמן מינרלי)
MOSH (פחמימנים רוויים משמן מינרלי) ו-MOAH (פחמימנים ארומטיים משמן מינרלי) הם שני החלקים העיקריים של שמן מינרלי שעלולים לנדוד מאריזה אל המזון, בעיקר מסיב ממוחזר ומדיו על בסיס שמן מינרלי. נכון לאוקטובר 2026 אין מגבלה מחייבת באיחוד לאריזות; סיב בתולי, מחסומים פונקציונליים ודיו נטול שמן מינרלי הם דרכי ההפחתה המקובלות.
ראו: מחסום לשמנים מינרליים וקופסאות קרטון למגע עם מזון
NIAS (חומרים שלא נוספו במכוון)
NIAS הם חומרים הנמצאים בחומר הבא במגע עם מזון שלא נוספו בכוונה, כגון זיהומים בחומרי גלם, תוצרי תגובה ופירוק, או מזהמים מחומר ממוחזר. Regulation (EU) 10/2011 דורשת לכלול אותם בהערכת הסיכונים של היצרן לפלסטיקים, וקונים שואלים יותר ויותר כיצד הוערכו NIAS גם בציפויים, בדיו ובדבקים.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
מגבלת נדידה כוללת (Overall migration limit, OML)
מגבלת הנדידה הכוללת (OML) היא הכמות הכוללת המרבית של חומרים שחומר פלסטי הבא במגע עם מזון רשאי לשחרר אל מזון או אל סימולנט מזון, והיא נקבעה ל-10 mg/dm² לפי Regulation (EU) 10/2011. היא נבדקת בבדיקת נדידה בתנאי זמן וטמפרטורה המייצגים את השימוש המיועד, ותנאי הבדיקה צריכים להתאים לאלה הנקובים בהצהרת התאימות.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
PFAS (חומרים פרפלואורואלקיליים; האיחוד האירופי PPWR סעיף 5(5))
PFAS הם קבוצה גדולה של כימיקלים מפלואורים ששימשו בעבר להקניית עמידות לשומן לנייר וקרטון. לפי סעיף 5(5) ל-PPWR, אסור להציב בשוק האיחוד מ-12.08.2026 אריזה הבאה במגע עם מזון שרמת ה-PFAS בה היא 25 ppb ומעלה לכל PFAS בודד או 250 ppb לסכום ה-PFAS (ניתוח ממוקד), או 50 ppm ל-PFAS כולל PFAS פולימריים; כאשר הפלואור הכולל עולה על 50 mg/kg, ספק החומר חייב להוכיח לפי דרישה כמה מתוכו הוא PFAS. בארה״ב ה-FDA ומדינות רבות סיימו את השימוש ב-PFAS להקניית עמידות לשומן באריזות מזון; ב-GB לא הייתה נכון לאוקטובר 2026 הגבלת PFAS לאריזות מזון.
ראו: אריזות מזון ללא PFAS
תקנת הפלסטיקים (האיחוד האירופי; Regulation (EU) 10/2011)
Regulation (EU) 10/2011 מסדירה חומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ושכבות פלסטיק במבנים רב־חומריים, כגון ציפויי PE על כוסות ומיכלים, חלונות פלסטיק בשקיות למאפים, ושקיות פלסטיק ושקיות גמישות. היא קובעת רשימה חיובית של חומרים מורשים, מגבלת נדידה כוללת של 10 mg/dm², מגבלות נדידה ספציפיות ודרישת הצהרת תאימות בכל שלב שיווק מלבד קמעונאות.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
REACH (האיחוד האירופי; Regulation (EC) 1907/2006)
REACH היא תקנת האיחוד לרישום, הערכה, אישור והגבלה של כימיקלים, Regulation (EC) 1907/2006. היא חלה על חומרים בדיו, בציפויים ובדבקים המשמשים לייצור אריזות, ומספקת את הגדרת הפולימר שאליה מפנה הגדרת הפלסטיק ב-PPWR. לפי סעיף 5(5) ל-PPWR, יצרן, יבואן או משתמש במורד השרשרת של חומר לפי REACH חייב להמציא הוכחה למקור הפלואור כאשר הפלואור הכולל באריזה הבאה במגע עם מזון עולה על 50 mg/kg.
ראו: אריזות מזון ללא PFAS
תקנת הפלסטיק הממוחזר (האיחוד האירופי; Regulation (EU) 2022/1616)
Commission Regulation (EU) 2022/1616 מ-15.09.2022 מסדירה חומרים ופריטי פלסטיק ממוחזר המיועדים למגע עם מזון וביטלה את Regulation (EC) No 282/2008. פלסטיק ממוחזר למגע עם מזון חייב לבוא מתהליכי מיחזור וטכנולוגיות העומדים בה, ולכן שקית או שקית גמישה הטוענת לתכולה ממוחזרת למגע עם מזון זקוקה לתיעוד הספק לפי תקנה זו.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון; שקיות LDPE מול HDPE ומול PE ממוחזר
מגבלת נדידה ספציפית (Specific migration limit, SML)
מגבלת נדידה ספציפית (SML) מגבילה את הכמות של חומר רשום בודד שמותר שינדוד מחומר פלסטי הבא במגע עם מזון אל המזון, ומבוטאת ב-mg לכל ק״ג מזון. מגבלות SML נקבעות ברשימת האיחוד של Regulation (EU) 10/2011, והצהרת התאימות צריכה לנקוב בחומרים בעלי SML או הגבלות אחרות ולאשר בדיקה בתנאים הרלוונטיים.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
SVHC (חומר מעורר דאגה מיוחדת; רשימת המועמדים של REACH)
חומר מעורר דאגה מיוחדת (SVHC) הוא כימיקל שזוהה לפי REACH כמסרטן, מוטגני, רעיל לפריון, עמיד וצובר ביולוגית, או בעל דאגה שקולה, והוכנס לרשימת המועמדים (Candidate List). ספק של פריט המכיל חומר מרשימת המועמדים מעל 0.1% במשקל חייב לספק לנמענים מידע מספיק לשימוש בטוח, ולכן קונים מבקשים לעיתים קרובות הצהרת SVHC לצד מסמכי המגע עם מזון.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
הפקודה השוויצרית (CH; SR 817.023.21, נספח 10)
הפקודה השוויצרית לחומרים ופריטים הבאים במגע עם מזון, SR 817.023.21, כוללת בנספח 10 רשימת חומרים מותרים בדיו לאריזות. אף שזהו חוק שוויצרי, היא משמשת זה זמן רב ברחבי אירופה נקודת ייחוס בשוק לדיו בעל נדידה נמוכה, לצד הנחיות EuPIA ומ-01.01.2027 גם תקנת הדיו הגרמנית.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
פלואור כולל (Total fluorine, TF; פלואור אורגני כולל, TOF)
פלואור כולל הוא מדידת סינון של כל הפלואור בחומר, כולל PFAS פולימריים שהשיטות הממוקדות מפספסות, בדרך כלל בכרומטוגרפיית יונים בשריפה. לפי ה-PPWR, פלואור כולל מעל 50 mg/kg מפעיל את החובה להוכיח אם הפלואור מקורו ב-PFAS, והנחיות הנציבות רואות בתוצאה מתחת ל-50 mg/kg אינדיקציה לעמידה בדרישות. מדינות בארה״ב ותעודת הקומפוסטביליות של BPI משתמשות בדרך כלל ב-100 ppm פלואור אורגני כולל כסף.
ראו: אריזות מזון ללא PFAS
מונחי קיימות וטענות סביבתיות
מה פירוש מונחים סביבתיים מבחינה טכנית ומה דורשים כללי הטענות באיחוד האירופי, בבריטניה ובארה״ב. ניסוח הטענות לפי שוק מכוסה באריזות ניתנות למיחזור, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי.
ביו־בסיסי (Bio-based; תכולה ביו־בסיסית)
ביו־בסיסי מתאר חומר העשוי כולו או חלקו מביומסה, כגון PE ביו־בסיסי ממקור קנה סוכר או PLA מעמילן צמחי, ולא ממשאבים מאובנים; החלק נמדד בדרך כלל בניתוח פחמן רדיואקטיבי. המונח ״ביו־בסיסי״ אינו אומר דבר על סוף החיים: PE ביו־בסיסי זהה כימית ל-PE מאובנים ואינו ניתן לפירוק ביולוגי. לפי ה-PPWR סימון של תכולה ביו־בסיסית הוא וולונטרי, אך חייב לעמוד בפורמט אחיד משעה שיתקבל אקט היישום.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
ניתן לפירוק ביולוגי (Biodegradable; DE: biologisch abbaubar; NL: biologisch afbreekbaar)
״ניתן לפירוק ביולוגי״ פירושו שמיקרואורגניזמים מפרקים את החומר בנקודת זמן כלשהי בסביבה כלשהי, ולכן בלי ציון סביבה ופרק זמן המונח אינו נותן לקונה מידע שימושי. Directive (EU) 2024/825 מציינת אותו כדוגמה לטענה כללית האסורה מ-27.09.2026 אלא אם מתקיימים תנאים מחמירים, וה-CMA הבריטי וה-FTC האמריקני רואים בטענות לא מסויגות של פירוק ביולוגי טענות מטעות.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
טביעת רגל פחמנית (Carbon footprint; טביעת רגל פחמנית של מוצר, PCF)
טביעת רגל פחמנית של מוצר היא סך פליטות גזי החממה המיוחסות למוצר לאורך שלבי מחזור חיים מוגדרים, המבוטאת ב-kg שווה ערך CO2 ליחידה או לטון; ISO 14067 הוא התקן המרכזי. התוצאות תלויות מאוד בגבולות המערכת (מהעריסה לשער או מהעריסה לקבר), במקורות הנתונים ובכללי ההקצאה, ולכן שתי טביעות רגל ניתנות להשוואה רק אם חושבו באותו אופן. באיחוד האירופי טענות ש״המוצר ניטרלי אקלימית״ המבוססות על קיזוז אסורות מ-27.09.2026.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
שרשרת משמורת (Chain of custody, CoC)
שרשרת משמורת (CoC) היא מעקב מוסמך אחר חומר מבוסס יער דרך כל חברה שלוקחת עליו בעלות משפטית, מהיער ועד המוצר המוגמר, במסגרת תכניות כגון FSC ו-PEFC. כל בעלים בשרשרת זקוק לתעודת CoC משלו לפני שניתן להשתמש בתווית על המוצר, וכתיבת ״עשוי מנייר FSC״ בלי שרשרת כזו עדיין נחשבת לשימוש בסימן.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
קומפוסטבילי (קומפוסטבילי תעשייתי; DE: kompostierbar; NL: composteerbaar)
אריזה קומפוסטבילית תעשייתית מתפרקת למים, לפחמן דו־חמצני ולביומסה בקומפוסטציה תעשייתית מנוהלת בטמפרטורות גבוהות ומבוקרות בתוך פרק זמן מוגדר, כפי שמוכח בהסמכה ל-EN 13432 באיחוד האירופי או ל-ASTM D6400 או D6868 בארה״ב. לפי סעיף 9 ל-PPWR רק שקיות ו-pods לתה וקפה, תוויות דביקות לפירות וירקות ובמקום שמדינה חברה בוחרת כך גם שקיות נשיאה מפלסטיק דקות במיוחד ודקות חייבות להיות קומפוסטביליות; כל שאר האריזות, קומפוסטביליות או לא, חייבות להיות ניתנות למיחזור.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
הדירקטיבה להעצמת הצרכנים (האיחוד האירופי; Directive (EU) 2024/825)
Directive (EU) 2024/825, בנושא העצמת צרכנים למעבר הירוק, חלה במדינות החברות באיחוד מ-27.09.2026 באמצעות דיני הצרכנות הלאומיים. היא אוסרת טענות סביבתיות כלליות כגון “eco-friendly”, “green” או “biodegradable” ללא ביצועים סביבתיים מצוינים מוכרים, דורשת שתוויות קיימות יתבססו על תכנית הסמכה או ייקבעו על ידי רשויות ציבוריות, ואוסרת טענות ״ניטרלי אקלימית״ למוצר המבוססות על קיזוז.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
EN 13432
EN 13432 הוא התקן האירופי לאריזות קומפוסטביליות תעשייתית, והוא קובע דרישות להתפרקות, לפירוק ביולוגי, לרעילות אקולוגית ולמגבלות על חומרים מסוימים. הוא נבחן על המבנה המוגמר, כולל דיו, דבקים וציפויים, ולכן תעודה לנייר בסיס או לציפוי אינה מכסה אוטומטית פריט מודפס. הוא אינו מכסה קומפוסטציה ביתית.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
FSC (Forest Stewardship Council)
FSC היא תכנית בינלאומית להסמכת יערות, שתוויותיה על מוצרים, FSC 100%, FSC Mix ו-FSC Recycled, מראות שהסיב בא ממקורות מוסמכים, מבוקרים או ממוחזרים. השימוש בתווית דורש הסמכת שרשרת משמורת לכל חברה שמקבלת בעלות על החומר, וכן רישיון לסימן מסחרי ואישור תווית; זוהי מערכת תוויות וולונטרית ולא דרישה חוקית.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
טענה סביבתית כללית (האיחוד האירופי)
טענה סביבתית כללית היא הצהרה רחבה על תועלת סביבתית, כגון “eco”, “green”, “planet-friendly” או סמל עלה לא מוסבר, שאינה מפורטת באותו אמצעי. לפי Directive (EU) 2024/825 טענות כאלה אסורות מ-27.09.2026 אלא אם הסוחר יכול להראות ביצועים סביבתיים מצוינים מוכרים הרלוונטיים לטענה, ותוויות שנוצרו עצמאית ונראות כסימני הסמכה אסורות למעשה.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
דירקטיבת הטענות הירוקות (Green Claims Directive; האיחוד האירופי; הצעה)
דירקטיבת הטענות הירוקות היא הצעה של הנציבות האירופית שתוסיף דרישות הוכחה ואימות מראש לטענות סביבתיות מפורשות. היא מוקפאת מאז יוני 2025, ולכן נכון לאוקטובר 2026 הכללים המחייבים באיחוד לגבי טענות באריזות נובעים מ-Directive (EU) 2024/825 ומדיני הצרכנות הלאומיים.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
קומפוסטבילי ביתי (Home compostable; OK compost HOME; EN 17427)
אריזה קומפוסטבילית ביתית מאושרת להתפרק בערימת קומפוסט בגינה בטמפרטורת סביבה, בדרך כלל באמצעות הסמכה פרטית כגון OK compost HOME. אין תקן אירופי אחיד לקומפוסט ביתי לאריזות בכלל; EN 17427 מכסה שקיות נשיאה קומפוסטביליות ביתיות בלבד. תעודת קומפוסטביליות תעשייתית אינה תומכת בטענת ״קומפוסטבילי ביתי״.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
ניתוח מחזור חיים (Life cycle assessment, LCA; DE: Ökobilanz)
ניתוח מחזור חיים (LCA) מכמת את ההשפעות הסביבתיות של מוצר לאורך מחזור חייו, מהפקת חומר הגלם דרך ייצור, הובלה ושימוש ועד סוף החיים, לפי השיטה ב-ISO 14040 וב-ISO 14044. הוא מכסה כמה קטגוריות השפעה, כגון שינוי אקלים, שימוש במים ודלדול משאבים, ולא רק פחמן. טענות LCA משווה בין חלופות אריזה מחייבות יחידות פונקציונליות וגבולות עקביים, ולשימוש פומבי גם ביקורת ביקורתית.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
אריזה חד־חומרית (Mono-material packaging)
אריזה חד־חומרית עשויה ממשפחת חומרים אחת, כגון יריעה גמישה כולה מ-PE או כולה מ-PP, או נייר עם ציפוי דק ותואם בלבד, כך שאפשר למחזר אותה בזרם אחד. זהו מונח תעשייתי ולא קטגוריה משפטית, אך תכן חד־חומרי מקבל בדרך כלל ציון טוב יותר בקריטריוני התכן למיחזור של ה-PPWR וב-RAM הבריטי מאשר למינטים רב־חומריים כגון PET/PE או מבני רדיד.
ראו: שקיות גמישות חד־חומריות הניתנות למיחזור
PEFC (Programme for the Endorsement of Forest Certification)
PEFC היא מערכת גג בינלאומית להסמכת יערות המכירה בתכניות לאומיות. כמו ב-FSC, שימוש בתווית PEFC על אריזה דורש הסמכת שרשרת משמורת לאורך שרשרת האספקה ושימוש מאושר בסימן המסחרי; זוהי מערכת תוויות וולונטרית.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
תכולה ממוחזרת לאחר צריכה (Post-consumer recycled content, PCR; בנייר בארה״ב: PCW, post-consumer waste)
תכולה ממוחזרת לאחר צריכה (PCR) היא חומר שהוחזר ממוצרים ששימשו צרכנים או עסקים ונזרקו, ואז עובד מחדש, כגון יריעה משומשת או ארגזי קרטון גלי ישנים; חוקי שקיות הנייר בארה״ב קוראים לה תכולת post-consumer waste (PCW). זהו החלק שרוב כללי התכולה הממוחזרת סופרים: California SB 1053 דורש 50% תכולה לאחר צריכה בשקיות נייר ממוחזרות לנשיאה מ-01.01.2028, ומס אריזות הפלסטיק הבריטי יקבל רק פלסטיק לאחר צריכה מ-01.04.2027.
ראו: רגולציית שקיות נייר לפי שוק; שקיות LDPE מול HDPE ומול PE ממוחזר
תכולה ממוחזרת לפני צריכה (Pre-consumer recycled content, PIR; post-industrial recycled)
תכולה ממוחזרת לפני צריכה או פוסט־תעשייתית (PIR) היא חומר שהוסט מתהליך ייצור, כגון גזרי מפעל עיבוד או יריעה שאינה במפרט, ועובד מחדש. פסולת שמוחזרת לאותו תהליך לאחר גריסה או טחינה בלבד אינה נחשבת בדרך כלל כממוחזרת. מ-01.04.2027 מס אריזות הפלסטיק הבריטי אינו מקבל עוד פלסטיק לפני צריכה כתכולה ממוחזרת, ולכן מפרטים הנשענים על PIR כדי להגיע ל-30% זקוקים לתכולה לאחר צריכה.
ראו: שקיות LDPE מול HDPE ומול PE ממוחזר; רגולציית אריזות בבריטניה
ניתן למיחזור (Recyclable; DE: recyclingfähig; NL: recyclebaar)
טענת ״ניתן למיחזור״ פירושה שניתן לאסוף את האריזה, למיין אותה ולעבד אותה מחדש בזרמים קיימים בהיקף נרחב בשוק שבו היא נמכרת. לפי ה-PPWR, אריזות באיחוד חייבות להגיע לדרגת מחזוריות A, B או C מ-01.01.2030 לכל המוקדם; בארה״ב טענה לא מסויגת דורשת מתקני מיחזור הזמינים לפחות ל-60% מהצרכנים לפי FTC Green Guides, ו-California SB 343 מוסיף קריטריונים מחמירים יותר שאכיפתם מעוכבת כעת בצו.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
תכולה ממוחזרת (Recycled content)
תכולה ממוחזרת היא החלק בחומר האריזה שמקורו במקורות ממוחזרים, המוצג בדרך כלל כאחוז במשקל ומפוצל לתכולה לפני צריכה ולאחר צריכה. היא מוסדרת באמצעות יעדי הפלסטיק של ה-PPWR מ-2030, סף 30% של מס אריזות הפלסטיק הבריטי, California SB 1053 וה-New Jersey Recycled Content Law לשקיות נייר; חוק השקיות של מדינת ניו יורק אינו קובע מינימום. טענות דורשות תיעוד ספק או רשומות שרשרת משמורת לאחוז הנקוב.
ראו: המדריך ל-PPWR; רגולציית שקיות נייר לפי שוק
ניתנות לפירוק לעיסה (Repulpability)
ניתנות לפירוק לעיסה היא היכולת של נייר או קרטון להתפרק במים במפעל נייר כך שהסיבים יתאוששו, כאשר ציפויים, יריעות ודבקים מסוננים החוצה כפסולת דחייה. היא נבחנת בשיטות מעבדה כגון שיטת הבדיקה המוסכמת של Cepi או PTS-RH 021, ומשקל פולימר נמוך יותר, כמו במחסומי דיספרסיה, משפר בדרך כלל את התוצאות בהשוואה לציפוי PE. ראיות לפירוק לעיסה הן קלט מרכזי למחזוריות של אריזות נייר מצופות בהערכות הנוכחיות, וצפוי שיופיעו בקריטריוני התכן למיחזור של ה-PPWR.
ראו: ציפויי מחסום לאריזות נייר; האם נייר עמיד לשומן ניתן למיחזור או קומפוסטבילי?
גרמניה, אוסטריה והולנד
מונחי EPR ושימוש חוזר לאומיים בשלושת השווקים האירופיים הקרובים ביותר לרוב רשתות ההסעדה. פרטים בתאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה ובתאימות אריזות בהולנד.
Afvalbeheersbijdrage verpakkingen (NL; דמי ניהול פסולת אריזות)
ה-afvalbeheersbijdrage הם דמי ניהול פסולת האריזות ההולנדיים לק״ג, שמפיקים משלמים ל-Verpact כדי לממן איסוף, מיון ומיחזור. מפיקים המציבים בשוק ההולנדי יותר מ-50,000 ק״ג אריזות בשנה מדווחים על כולן, כאשר שווי 50,000 ק״ג מנוכה; מוצרי פלסטיק חד־פעמיים נספרים מהיחידה הראשונה וכרוכים בתוספת לכל 1,000 פריטים המכילים פלסטיק. התעריף ל-2026 לנייר וקרטון הוא €0.017 לק״ג, ללא שינוי ל-2027.
ראו: תאימות אריזות בהולנד
ARA (AT; Altstoff Recycling Austria)
ARA היא אחת ממערכות האיסוף וההשבה האוסטריות (Sammel- und Verwertungssysteme) שדרכן מורשות אריזות המוצבות בשוק האוסטרי לפי Verpackungsverordnung 2014; Reclay היא נוספת. בעל המותג האוסטרי, היבואן, ובאריזות שירות היצרן או היבואן האוסטרי של האריזה, מחזיק בדרך כלל ברישיון. היישום הלאומי של צד ה-EPR של ה-PPWR היה תלוי ועומד נכון לאוקטובר 2026.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
Bevollmächtigter (DE/AT; נציג מורשה)
Bevollmächtigter הוא נציג מורשה הרשום בגרמניה או באוסטריה, המקיים חובות EPR של אריזות עבור חברה ללא מוסד שם. בגרמניה § 5 VerpackDG מחייב מפיקים זרים המספקים אריזות ישירות למשתמשי קצה למנות אחד לפני האספקה הראשונה; באוסטריה מוכרים זרים מרחוק לצרכנים פרטיים חייבים למנות אחד מאז 01.01.2023 (§ 16b Verpackungsverordnung), ואילו האפשרות הוולונטרית לפי § 16a פתוחה רק לספקים הרשומים במדינה חברה אחרת באיחוד.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
DIVID (DE; פלטפורמת Einwegkunststofffonds)
DIVID היא הפלטפורמה המקוונת של Umweltbundesamt לקרן הפלסטיק החד־פעמי של גרמניה. מפיקים של מוצרי פלסטיק חד־פעמיים החייבים בהיטל, בדרך כלל הצד הראשון המציב אותם בשוק הגרמני, חייבים להירשם ב-DIVID מאז 01.01.2024 ולדווח על הכמויות מדי שנה עד 15 במאי.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
מערכת דואלית (Dual system; DE: duales System; Systembeteiligung)
מערכת דואלית היא תכנית גרמנית מורשית לקבלת פסולת בחזרה שבה מפיקים חייבים להשתתף (Systembeteiligung) ולשלם דמי רישיון לפני הצבה בשוק של אריזות שמגיעות לצרכני קצה פרטיים. ההשתתפות נפרדת מהרישום ב-LUCID ובנוסף לו, והיא נמשכת לפי VerpackDG.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
Einwegkunststofffonds (DE; קרן פלסטיק חד־פעמי; EWKFondsG)
ה-Einwegkunststofffondsgesetz הוא חוק קרן הפלסטיק החד־פעמי של גרמניה: מפיקים של מוצרי פלסטיק חד־פעמיים מסוימים נרשמים ב-DIVID ומשלמים היטל שנתי לק״ג, שנגבה לראשונה ב-2025 על כמויות 2024, למשל €0.177 לק״ג למיכלי מזון ו-€1.236 לכוסות משקה. ההיטל נגבה על משקל המוצר כולו, ולכן כוס נייר מצופה PE מחויבת כולל הנייר שלה, ומאז 03.11.2025 מיכלי מזון ועטיפות המכילים יותר מ-500 g מזון אינם בתחולה.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
LUCID (DE; Verpackungsregister)
LUCID הוא מרשם האריזות של גרמניה, המנוהל על ידי Zentrale Stelle Verpackungsregister (ZSVR). הרישום חובה, אינו ניתן להאצלה וחייב להיות קיים לפני הצבה בשוק הגרמני של אריזה רלוונטית למערכת; הוא נמשך לפי VerpackDG, ומסעדה או רשת שהיא המפיק של אריזות השירות הממותגות שלה נרשמת בעצמה.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
Mehrwegangebotspflicht (DE; חובת הצעת אפשרות רב־פעמית; Mehrwegpflicht)
ה-Mehrwegangebotspflicht מחייבת מאז 01.01.2023 נקודות טייק אוויי בגרמניה להציע חלופה רב־פעמית ללא תוספת מחיר כאשר הן ממלאות אריזות מזון חד־פעמיות מפלסטיק או כוסות חד־פעמיות מכל חומר; כיום היא § 60 VerpackDG. לפי § 61 עסקים עם לא יותר מחמישה עובדים בסך הכול ו-80 m² שטח מכירה רשאים במקום זאת למלא מיכלים של הלקוחות; עובדים נספרים ברמת החברה כולה, ולכן סניפי רשת בדרך כלל אינם עומדים בתנאים.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
כללי כוסות ומיכלים חד־פעמיים בהולנד (NL; wegwerpbekers en -bakjes)
מאז 01.01.2024 הולנד אוסרת כוסות ומיכלי מזון חד־פעמיים המכילים פלסטיק, כולל כוסות נייר מצופות PE, לצריכה במקום, למעט חריג צר מבוסס איסוף שאכיפתו בידי ILT. בטייק אוויי, מאז 01.07.2023, נקודות מכירה חייבות להציע אפשרות רב־פעמית או לקבל מיכלים של הלקוחות, וחובה זו נמשכת; ״תוספת המחיר לטייק אוויי״ אמורה להתבטל מ-01.01.2027, אך התקנה המתקנת טרם פורסמה נכון לאוקטובר 2026.
ראו: תאימות אריזות בהולנד; כללי כוסות נייר באירופה ובבריטניה
רישוי מוקדם (Pre-licensing; DE: Vorlizenzierung; Vorvertreiber)
רישוי מוקדם הוא נוהג גרמני שבו ספק במעלה השרשרת, ה-Vorvertreiber, נוטל על עצמו את ההשתתפות במערכת הדואלית עבור אריזות שירות ריקות שהוא מספק. מאז 12.08.2026, § 7(2) VerpackDG מתיר זאת רק בשני מקרים צרים שבהם אריזה ניטרלית שנרכשה מחו״ל ממותגת או משונה לאחר מכן; הוא אינו זמין לאריזות שהוזמנו עם שם הקונה, הלוגו או המותג שלו, ולכן יצרן זר אינו יכול לבצע רישוי מוקדם לאריזות ממותגות של רשת גרמנית. המפיק המקורי עדיין חייב להירשם ב-LUCID.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
VerpackDG (DE; Verpackungsrecht-Durchführungsgesetz; לשעבר VerpackG)
ה-VerpackDG החליף את חוק האריזות הגרמני (Verpackungsgesetz, VerpackG) מ-12.08.2026, פורסם ב-BGBl. 2026 I Nr. 207, ומארגן את ה-EPR הגרמני סביב ה-PPWR החלה ישירות. רישום ב-LUCID, השתתפות במערכת דואלית, חובת הצעת אפשרות רב־פעמית (§ 60) ואיסור שקיות הנשיאה הדקות מפלסטיק (§ 12(1)) נמשכים לפיו, עם כללי מפיק חדשים לאריזות שירות.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
Verpact (NL; Stichting Afvalfonds Verpakkingen)
Verpact הוא ארגון אחריות היצרנים ההולנדי לאריזות, שנקרא בעבר Afvalfonds Verpakkingen. הוא גובה את דמי ניהול הפסולת מהמפיקים, שחובתם נעשתה מחייבת באמצעות הכרזת תוקף כללית של הסכם הענף לשנים 2023 עד 2027, ומאז 12.08.2026 הוא מיישם את הגדרת המפיק של ה-PPWR. הצהרות שנתיות נדרשות לפני 1 באפריל והרשומות נשמרות שבע שנים.
ראו: תאימות אריזות בהולנד
Verpackungsverordnung 2014 (AT; VVO)
ה-Verpackungsverordnung 2014, שתוקן ב-2023, היא פקודת האריזות של אוסטריה, שלפיה אריזות מורשות דרך מערכות איסוף והשבה כגון ARA או Reclay. היא קובעת את כללי ה-Bevollmächtigter למוכרים זרים מרחוק, ואילו ה-Abfallwirtschaftsgesetz (AWG 2002) מטיל את החובה העיקרית לאריזות שירות על היצרן או היבואן האוסטרי שלהן ואוסר שקיות נשיאה מפלסטיק מאז 01.01.2020.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
Vollständigkeitserklärung (DE; הצהרת שלמות)
ה-Vollständigkeitserklärung היא הצהרת השלמות השנתית, עד 15 במאי, שבה מפיקים גרמנים מדווחים על האריזות שהציבו בשוק בשנה הקודמת ועל אופן הרישוי שלהן; היא מאומתת על ידי מומחה או מבקר רשום ומוגשת ל-ZSVR. מפיקים מתחת לספי החוק של 80 t זכוכית, 50 t נייר וקרטון ו-30 t חומרים אחרים בשנה פטורים אלא אם ה-ZSVR דורש הצהרה. לפי VerpackDG החובה נמצאת ב-§ 10, ובמקרי הרישוי המוקדם הצרים היא עוברת ל-Vorvertreiber יחד עם חובות הרישום והדיווח.
ראו: תאימות אריזות בגרמניה ובאוסטריה
ZSVR (DE; Zentrale Stelle Verpackungsregister)
ה-ZSVR היא הסוכנות המרכזית הגרמנית למרשם האריזות: היא מפעילה את LUCID, בודקת שמפיקים נרשמים ומשתתפים במערכת דואלית, ומפרסמת הנחיות כיצד תפקידי VerpackDG ו-PPWR חלים, כולל ההנחיות שלה מ-2026 לאריזות שירות. קונים שאינם בטוחים אם הם או הספק הם המפיק צריכים לבדוק תחילה את הנחיות ה-ZSVR.
בריטניה
כללי אחריות יצרן, מס וחד־פעמיים בבריטניה, השונים בין המדינות. המדריך המלא הוא רגולציית אריזות בבריטניה.
דיני מגע עם מזון משולבים (GB) ו-Windsor Framework (NI)
בריטניה הגדולה (GB) שמרה את תקנות המגע עם מזון של האיחוד, 1935/2004, 2023/2006 ו-10/2011, כחוק משולב, ואילו צפון אירלנד (NI) פועלת לפי כללי האיחוד העדכניים במסגרת Windsor Framework. ה-PPWR חלה גם על אריזות המוצבות בשוק צפון אירלנד מאז 12.08.2026, למעט הוראות השימוש החוזר, ה-EPR והפיקדון, ולכן מלאי אחד המספק גם ל-GB וגם ל-NI מוטב שייקבע לפי כללי האיחוד.
ראו: רגולציית אריזות בבריטניה; תאימות אריזות למגע עם מזון
היטל שקיות נשיאה (בריטניה)
היטלי שקיות הנשיאה בבריטניה שונים בין המדינות. באנגליה יש היטל מינימלי של 10 פני רק על שקיות נשיאה חד־פעמיות מפלסטיק בעובי 70 מיקרון ומטה, ושקיות נייר אינן חייבות; סקוטלנד גובה לפחות 10 פני וויילס לפחות 5 פני על שקיות חד־פעמיות כולל נייר, וצפון אירלנד מטילה 25 פני על שקיות נשיאה חדשות מכל חומר הנמכרות ב-£5 ומטה. גם הפטורים, למשל למזון לא ארוז, שונים בין המדינות.
ראו: רגולציית שקיות נייר לפי שוק
DMCC Act 2024 (בריטניה; Digital Markets, Competition and Consumers Act)
ה-Digital Markets, Competition and Consumers Act 2024 העניק ל-Competition and Markets Authority סמכות, מאפריל 2025, להטיל קנסות ישירות על עסקים בגין הפרות דיני צרכנות, כולל טענות סביבתיות מטעות, עד 10% מהמחזור העולמי ללא פנייה מוקדמת לבית משפט. הוא הפך את Green Claims Code מהנחיה לסיכון אכיפה מעשי לטענות המודפסות על אריזות.
מרוכב על בסיס סיב (Fibre-based composite, FBC; pEPR בבריטניה)
מרוכב על בסיס סיב הוא קטגוריית חומר נפרדת ב-pEPR הבריטי לאריזה העשויה בעיקר מנייר או קרטון עם חומרים אחרים המחוברים אליו, כגון כוסות מצופות PE. לפי RAM, פריט על בסיס סיב עם יותר מ-5% פלסטיק במסה מוערך כמרוכב על בסיס סיב ולא כנייר וקרטון, ול-FBC דמי טיפול גבוהים יותר לטון מאשר לנייר וקרטון.
Green Claims Code (בריטניה; CMA)
ה-Green Claims Code הוא ההנחיה של Competition and Markets Authority הבריטית הדורשת שטענות סביבתיות יהיו אמיתיות ומדויקות, ברורות, שלמות, הוגנות בהשוואות, מבוססות על מחזור החיים המלא ומוכחות. מאז אפריל 2025 ה-DMCC Act 2024 מאפשר ל-CMA להטיל קנסות ישירות על עסקים, עד 10% מהמחזור העולמי, בגין הפרות דיני צרכנות.
ראו: רגולציית אריזות בבריטניה; טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
OPRL (On-Pack Recycling Label; בריטניה)
OPRL היא תכנית הסימון הוולונטרית של בריטניה למיחזור על האריזה. סימון חובה של “Recycle” ו-“Do not recycle” שתוכנן במסגרת pEPR הוסר מהתקנות עד ליישור קו, ללא מועד נוכחי, ולכן סימון OPRL נותר וולונטרי, ובקובץ הגרפי כדאי להשאיר מקום לסימן חובה עתידי.
PackUK (בריטניה; מנהל תכנית pEPR)
PackUK הוא מנהל התכנית של EPR לאריזות בבריטניה. הוא מחשב דמי טיפול לטון לכל קטגוריית חומר מעלות ניהול פסולת אריזות ביתית, מנפיק הודעות חבות למפיקים גדולים ומשלם לרשויות מקומיות. נכון לאוקטובר 2026 הוא תכנן להנפיק את דמי שנה 2 (2026/27) המאושרים יחד עם הודעות החבות הראשוניות בסביבות סוף נובמבר 2026.
pEPR (בריטניה; אחריות יצרן מורחבת לאריזות)
pEPR היא תכנית ה-EPR לאריזות של בריטניה. עסק הרשום בבריטניה הוא מפיק חייב אם המחזור שלו עולה על £1 מיליון והוא מטפל ביותר מ-25 טונות אריזות בשנה, ומפיקים גדולים (מעל £2 מיליון ו-50 טונות) משלמים דמי ניהול פסולת, שחויבו מאוקטובר 2025 ויותאמו לפי דירוג RAM משנה 2 (2026/27). הפעילויות כוללות יבוא של סחורה ארוזה ואספקת אריזות ריקות; יצרן שאינו בריטי אינו המפיק, אלא היבואן או בעל המותג הבריטי.
מס אריזות הפלסטיק (Plastic Packaging Tax, PPT; בריטניה)
Plastic Packaging Tax הוא מס בריטי על רכיבי אריזת פלסטיק המכילים פחות מ-30% פלסטיק ממוחזר, המוטל בשיעור £228.82 לטון מ-01.04.2026. רכיב נחשב לפלסטיק אם פלסטיק הוא החומר הכבד ביותר בו במשקל, ויצרנים ויבואנים של 10 טונות ומעלה של אריזות פלסטיק ב-12 חודשים, מלאות או ריקות, חייבים להירשם ב-HMRC. מ-01.04.2027 פלסטיק לפני צריכה אינו נחשב עוד לתכולה ממוחזרת.
PRN ו-PERN (בריטניה; שטרות השבת אריזות)
PRN (packaging waste recovery note) הוא ראיה שמנפיק מעבד מוסמך בבריטניה לכך שטונאז׳ של פסולת אריזות מוחזר; PERN (packaging waste export recovery note) הוא המקביל שמנפיק יצואן מוסמך. מפיקים חייבים רוכשים אותם כדי להראות שעמדו בחובות המיחזור השנתיות שלהם, מערכת הנמשכת במקביל לדמי ניהול הפסולת של pEPR, ולכן מחירי PRN הם שורת עלות נפרדת מדמי PackUK.
RAM (בריטניה; מתודולוגיית הערכת מחזוריות; אדום, כתום, ירוק)
RAM היא המתודולוגיה המדרגת אריזות ביתיות בבריטניה בירוק, כתום או אדום לפי מחזוריות, ומשמשת משנה 2 של pEPR (2026/27) להתאמת דמי הטיפול, כאשר אדום משלם הכי הרבה על חומרו. דמי שנה 2 המחשיים של PackUK לנייר וקרטון היו £190, £210 ו-£250 לטון לירוק, כתום ואדום; דמי סופיים לא פורסמו נכון לאוקטובר 2026. RAM v1.1 מכסה את שנות הדיווח 2025 ו-2026, ו-RAM 2027 חל מ-01.01.2027; שניהם מדרגים נייר עמיד לשומן (greaseproof), נייר מסיליקון ונייר משוקע בשעווה באדום.
Simpler Recycling (אנגליה)
Simpler Recycling היא רפורמת איסוף הפסולת של אנגליה. מאז 31.03.2025 עסקים עם 10 עובדים ומעלה בשקילות משרה מלאה חייבים להפריד פסולת למיחזור לאיסוף; איסוף יריעות פלסטיק, שנועד במקור ל-31.03.2027, נדחה ל-2030 בעקבות הודעת Defra מיולי 2026. עבור מסעדות הוא משפיע על זרמי הפסולת בעורף.
איסורי פלסטיק חד־פעמי (בריטניה: אנגליה, סקוטלנד, ויילס)
אנגליה אוסרת מאז 01.10.2023 אספקה של סכו״ם, מקלות לבלונים, מקלות ערבוב ומיכלי מזון ומשקאות מקלקר חד־פעמיים מפלסטיק, ומגבילה צלחות, קערות ומגשים, כולל אלה מנייר מצופה פלסטיק; צלחות, קערות ומגשים המסופקים לעסקים, או שהם אריזה ממולאת מראש או ממולאת בדלפק, פטורים. האיסור בסקוטלנד חל מאז 01.06.2022 ובוויילס מאז 30.10.2023; אף אחד מהם אינו מכסה קערות או מגשים, והשלב השני בוויילס נדחה.
ארה״ב
דיני מגע עם מזון פדרליים, חוקי אריזות של מדינות וכללי טענות. המדריך המלא הוא רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב.
21 CFR Parts 174-178 (ארה״ב; תקנות ה-FDA לתוספי מזון עקיפים)
21 CFR Parts 174 עד 178 הן תקנות ה-FDA הרושמות חומרים המותרים בחומרים הבאים במגע עם מזון, הנקראים תוספי מזון עקיפים: Part 175 מכסה דבקים ורכיבי ציפוי, Part 176 רכיבי נייר וקרטון, Part 177 פולימרים כגון פוליאתילן, ו-Part 178 חומרי עזר וחומרי חיטוי. חומר הבא במגע עם מזון זקוק לרישום כאן, למעמד GRAS, להסדר קדם (prior sanction) או להודעת מגע עם מזון (Food Contact Notification) בתוקף לשימוש המיועד.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
21 CFR 176.170 ו-176.180 (ארה״ב; נייר וקרטון)
21 CFR 176.170 רושם חומרים המותרים כרכיבי נייר וקרטון במגע עם מזון מימי ושומני, עם מגבלות מיצוי ותנאי שימוש לפי סוג מזון וטמפרטורה; עטיפות המבורגר, קרטוני פיצה, כוסות ומיכלי מרק נבחנים בדרך כלל לפיו. 21 CFR 176.180 מכסה נייר וקרטון במגע עם מזון יבש, כגון שקיות למאפים לסחורה יבשה.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
ASTM D6400 ו-D6868 (ארה״ב; תקני קומפוסטביליות)
ASTM D6400 היא המפרט האמריקני לפלסטיקים שתוכננו להתקמפסט במתקנים עירוניים או תעשייתיים, ו-ASTM D6868 מכסה ציפויי או שכבות פלסטיק הניתנים לפירוק ביולוגי על נייר ועל מצעים קומפוסטביליים אחרים, זה הרלוונטי לנייר מצופה PLA או דיספרסיה. גופי הסמכה כגון BPI בודקים מולם, וקליפורניה ומדינות אחרות קושרות אליהם סימון קומפוסטביליות.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
BPI (Biodegradable Products Institute; ארה״ב)
BPI הוא גוף ההסמכה המרכזי בצפון אמריקה למוצרים ואריזות קומפוסטביליים, הבודק מול ASTM D6400 ו-D6868. מאז 01.01.2020 הוא דורש היעדר כימיקלים מפלואורים שנוספו בכוונה ולא יותר מ-100 ppm פלואור אורגני כולל, מה שקושר את הסמכת הקומפוסטביליות למבנה נטול PFAS.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
California AB 1201 (US-CA; סימון קומפוסטביליות)
California AB 1201 קובע כללים לסימון מוצרים כ-“compostable” או “home compostable”. מ-01.01.2026 מוצרים כאלה חייבים גם להיות תשומות מותרות לפי USDA National Organic Program; CalRecycle האריך זאת עד 30.06.2027 למוצרים המכילים חומרים סינתטיים כגון PLA או PHA העומדים אחרת בכללים, כאשר כל חידוש מוגבל ל-01.01.2031, ולכן יש לבדוק את המצב העדכני לפני ההדפסה.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
California SB 54 (US-CA; EPR לאריזות)
California SB 54 הוא חוק ה-EPR לאריזות של קליפורניה, שלפיו מפיקים, בדרך כלל בעלי מותג, או היבואן או המפיץ כאשר למותג אין נוכחות בארה״ב, חייבים להצטרף לארגון אחריות יצרנים ולממן את תכנית האריזות של המדינה. Circular Action Alliance משמש כ-PRO; טענות מחזוריות מוגבלות בנפרד על ידי SB 343.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
California SB 343 (US-CA; טענות מחזוריות)
California SB 343 מגביל שימוש בסמל החצים הרודפים ובטענות “recyclable” על אריזות שאינן עומדות בקריטריוני המחזוריות של המדינה. ההגבלות אמורות היו לחול מ-04.10.2026, אך ב-14.07.2026 בית משפט פדרלי הוציא צו מניעה ראשוני האוסר על המדינה לאכוף אותו נגד כל עסק בזמן שערעור חוקתי נמשך, ולכן יש לבדוק את מעמדו לפני ההדפסה.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
California SB 1053 (US-CA; שקיות נשיאה)
California SB 1053 אוסר שקיות נשיאה מפלסטיק בחנויות מכוסות, כלומר מכולות גדולות יותר, חנויות גדולות עם בית מרקחת וחנויות נוחות, מרכולים וחנויות משקאות מורשים, מ-01.01.2026; מסעדות אינן חנויות מכוסות. שקיות נייר ממוחזרות לנשיאה חייבות להתקבל באיסוף מיחזור ברחוב, לשאת את שם היצרן, ארץ הייצור ואחוז התכולה לאחר צריכה, להימכר ב-10 סנט לפחות ולהכיל לפחות 50% תכולה לאחר צריכה מ-01.01.2028, ללא אחוז ביניים ל-2026 ול-2027.
ראו: רגולציית שקיות נייר לפי שוק
Circular Action Alliance (CAA; ארה״ב)
Circular Action Alliance הוא ארגון אחריות היצרנים הפועל עבור מפיקים ברוב מדינות ארה״ב עם חוקי EPR לאריזות, כולל אורגון, שבה התכנית פועלת מאז יולי 2025. מפיקים נרשמים ומדווחים דרך ה-CAA בכל מדינה שאליה אריזותיהם מגיעות לצרכנים.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
FDA (US Food and Drug Administration)
ה-FDA מסדיר חומרים הבאים במגע עם מזון בארה״ב לפי Federal Food, Drug, and Cosmetic Act. הוא אינו מאשר, מסמיך או רושם אריזות מוגמרות או מפעלי אריזות; העמידה בדרישות מוכחת חומר אחר חומר מול ה-CFR, מעמד GRAS, הסדרי קדם או Food Contact Notifications, בדרך כלל במכתב ערבות (letter of guaranty) של הספק. ב-28.02.2024 הוא הודיע שחומרי עמידות לשומן מבוססי PFAS אינם נמכרים עוד למגע עם מזון בארה״ב.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
הודעת מגע עם מזון (Food Contact Notification, FCN; ארה״ב)
הודעת מגע עם מזון (FCN) היא מסלול ההודעה לפני שיווק של ה-FDA לחומרים חדשים הבאים במגע עם מזון. FCN בתוקף חל רק על החומר של המודיע כפי שהוא מייצר אותו ועל לקוחות המשתמשים בו, ולא על חומרים דומים מיצרנים אחרים, ולכן ספק המצטט FCN צריך לציין של מי ההודעה. בינואר 2025 קבע ה-FDA ש-35 FCN של PFAS אינם בתוקף עוד.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
FTC Green Guides (ארה״ב; 16 CFR Part 260)
ה-FTC Green Guides (16 CFR Part 260, 2012) הן הנחיות ה-Federal Trade Commission האמריקנית לטענות שיווק סביבתיות, בבחינה מחודשת מאז דצמבר 2022 אך עדיין בתוקף נכון לאוקטובר 2026. טענת ״ניתן למיחזור״ לא מסויגת דורשת שמתקני מיחזור יהיו זמינים לרוב משמעותי, 60%, מהצרכנים או מהקהילות שבהם הפריט נמכר; אחרת יש לסייג את הטענה.
ראו: טענות מחזוריות, קומפוסטביליות וניתנות לפירוק ביולוגי
GRAS (generally recognised as safe; ארה״ב)
מעמד GRAS פירושו שחומר מוכר בדרך כלל על ידי מומחים מוסמכים כבטוח לשימוש המיועד, מה שפוטר אותו מאישור כתוסף מזון לפי החוק האמריקני. חומר GRAS יכול להיות בסיס משפטי לשימוש באריזות הבאות במגע עם מזון, אך רק לשימושים ולתנאים שעליהם נשענת קביעת ה-GRAS.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
מכתב ערבות (Letter of guaranty; ארה״ב; הצהרת תאימות ל-FDA)
מכתב ערבות הוא ההצהרה הכתובה של ספק אמריקני שחומר הבא במגע עם מזון עומד בתקנות ה-FDA הרלוונטיות, ובה נקובים המוצר המוגמר, רכיביו, סעיפי ה-CFR או הבסיסים המשפטיים האחרים שעליהם נשענים, וסוגי המזון והטמפרטורות המכוסים. הוא המקביל האמריקני להצהרת התאימות האירופית, ויבואנים זקוקים בדרך כלל לאחד מהיצרן.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
New Jersey Recycled Content Law (US-NJ; שקיות נייר לנשיאה)
ה-Recycled Content Law של ניו ג׳רזי מחייב מאז 18.01.2024 שקיות נייר לנשיאה הנמכרות במדינה להכיל לפחות 40% תכולה ממוחזרת לאחר צריכה, או 20% לשקיות העשויות להחזיק 8 lb ומטה, כאשר החובה על יצרן השקית. הוא נפרד מחוק השקיות של ניו ג׳רזי מ-2022, שאוסר שקיות נשיאה מפלסטיק בחנויות ובעסקי הסעדה ושקיות נייר לנשיאה במכולות של 2,500 sq ft ומעלה.
ראו: רגולציית שקיות נייר לפי שוק
הסדר קדם (Prior sanction; ארה״ב)
הסדר קדם הוא אישור שה-FDA או משרד החקלאות האמריקני נתנו לשימוש מסוים בחומר לפני Food Additives Amendment של 1958. הוא נשאר בסיס משפטי תקף לאותו שימוש בחומרים הבאים במגע עם מזון, אך רק לחומר ולשימוש המדויקים שאושרו.
ראו: תאימות אריזות למגע עם מזון
חוקי EPR לאריזות של מדינות (ארה״ב)
לפחות שבע מדינות בארה״ב חוקקו חוקי EPR לאריזות: קליפורניה (SB 54), אורגון (התכנית פועלת מיולי 2025), קולורדו (חשבוניות למפיקים ב-2026), מיין, מינסוטה, מרילנד וושינגטון. המפיק הוא בדרך כלל בעל המותג, או היבואן או המפיץ אם למותג אין נוכחות בארה״ב, וכל מדינה קובעת כללי רישום, דיווח, דמי טיפול ומפיקים קטנים משלה.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
איסורי PFAS באריזות מזון של מדינות (ארה״ב)
מדינות רבות בארה״ב אוסרות PFAS שנוספו בכוונה באריזות מזון, ובהן ניו יורק (31.12.2022), קליפורניה לפי AB 1200 (01.01.2023), וושינגטון (בהדרגה ב-2023 וב-2024), ורמונט (01.07.2023), קונטיקט (31.12.2023), קולורדו, מרילנד ומינסוטה (01.01.2024), הוואי (31.12.2024), רוד איילנד ואורגון (01.01.2025) ומיין (25.05.2026, תשעה סוגי אריזות מסיבי צמח). קו הבסיס הלאומי המעשי הוא היעדר PFAS שנוסף בכוונה, ולעיתים קרובות נבדק מול סף פלואור אורגני כולל של כ-100 ppm.
ראו: אריזות מזון ללא PFAS
מכס, מקור ו-Incoterms
אוצר מילים של סיווג, מקור, מכס ותנאי סחר ליבוא אריזות, עם ההסדרים בין האיחוד האירופי לטורקיה ובין בריטניה לטורקיה כדוגמאות מעשיות. המדריך המלא הוא רכישת אריזות מטורקיה.
תעודת תנועה A.TR (האיחוד האירופי-טורקיה)
A.TR היא תעודת התנועה המוכיחה שסחורה נמצאת במחזור חופשי באיחוד המכס בין האיחוד האירופי לטורקיה, ומאפשרת לסחורות תעשייתיות כגון אריזות נייר (HS 48) ושקיות ושקיות גמישות מפלסטיק (HS 3923) להיכנס לאיחוד ללא מכס. היא אינה תעודת מקור מועדף, אינה משמשת ליבוא לבריטניה, ומע״מ יבוא נשאר בתשלום; ללא A.TR תקפה ביבוא ניתן לגבות מכס עד להצגתה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
CBAM (האיחוד האירופי; Carbon Border Adjustment Mechanism)
CBAM הוא מנגנון האיחוד המטיל מחיר פחמן על יבוא של סחורות עתירות פחמן מסוימות, כגון ברזל ופלדה, צמנט, דשנים ואלומיניום. אריזות נייר ופלסטיק אינן מכוסות, אף שמוצרי אלומיניום כגון רדיד נכללים בתחולתו.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
CFR (Cost and Freight; Incoterm)
CFR הוא Incoterm לשילוח ימי בלבד שלפיו המוכר מסיים את הליכי היצוא ומשלם הובלה עד נמל היעד הנקוב, אך הסיכון עובר לקונה משעה שהסחורה הועמסה על הספינה בנמל המוצא. הוא CIF בלי חובת הביטוח של המוכר, ולכן על הקונה לארגן ביטוח מטען מרגע ההעמסה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
CIF (Cost, Insurance and Freight; Incoterm)
CIF הוא Incoterm לשילוח ימי בלבד שלפיו המוכר משלם הובלה וכיסוי ביטוחי מינימלי עד נמל היעד הנקוב, אך הסיכון עובר לקונה משעה שהסחורה הועמסה על הספינה בנמל המוצא. הקונה מטפל בשחרור ביבוא, במכס ובמע״מ, וצריך לבדוק אם הכיסוי המינימלי מספיק לערך המטען.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
CIP (Carriage and Insurance Paid To; Incoterm)
CIP הוא Incoterm לכל אופן הובלה שלפיו המוכר משלם הובלה וביטוח עד יעד נקוב, אך הסיכון עובר לקונה כשהסחורה נמסרת למוביל הראשון. לפי Incoterms 2020 על המוכר לספק ב-CIP כיסוי ביטוחי רחב מזה של CIF, מה שהופך את CIP לחלופה הרב־אופנית למטען במכולות הנמסר בפנים היבשה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
קוד CN (Combined Nomenclature של האיחוד האירופי; DE: Zolltarifnummer)
קוד CN הוא סיווג המכס בן שמונה הספרות של האיחוד, הבנוי על קוד HS בן שש ספרות; מסד הנתונים TARIC של האיחוד מרחיב אותו לעשר ספרות לאמצעי יבוא ומשמש ברשימוני יבוא. קופסאות ושקיות נייר נכללות בעיקר בפרט 4819, ושקיות ושקיות גמישות מפלסטיק בפרט 3923, והקוד קובע מכס, סטטיסטיקה וכל אמצעי יבוא ייעודי למוצר.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
סימון ארץ מקור (ארה״ב; 19 CFR Part 134)
לפי 19 CFR Part 134, פריטים המיובאים לארה״ב, ובמקרים מסוימים המיכלים החיצוניים שלהם, חייבים להיות מסומנים בארץ המקור באנגלית, באופן קריא וקבוע. הסימון והאיות המדויקים, למשל לסחורות שיוצרו בטורקיה, צריכים להיקבע מול עמיל המכס לפני הדפסת הקרטונים.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
CPT (Carriage Paid To; Incoterm)
CPT הוא Incoterm לכל אופן הובלה שלפיו המוכר משלם הובלה עד יעד נקוב, אך הסיכון עובר לקונה כשהסחורה נמסרת למוביל הראשון. הוא מתאים למטען במכולות הנמסר במחסן בפנים היבשה טוב יותר מ-CFR, והקונה מארגן את הביטוח.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
ערבות מכס (Customs bond; ארה״ב)
ערבות מכס היא ערובה כספית, שמנפיק ערב ומופקדת ב-US Customs and Border Protection, לכך שהיבואן ישלם מכסים, מסים וקנסות החלים עליו. היא נדרשת לרישומי יבוא רשמיים ויכולה להיות ערבות חד־פעמית למשלוח אחד או ערבות רציפה המכסה שנת יבוא.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
איחוד מכס (Customs union; האיחוד האירופי-טורקיה; החלטה 1/95)
איחוד מכס הוא הסדר שבו החברים מבטלים מכסים ביניהם ומחילים תעריף חיצוני משותף. איחוד המכס בין האיחוד האירופי לטורקיה, שהוקם בהחלטת מועצת האסוציאציה 1/95, מאפשר לסחורות תעשייתיות במחזור חופשי לנוע בין טורקיה לאיחוד ללא מכס כשהן מלוות ב-A.TR; הוא אינו מבטל מע״מ יבוא ואינו חל על סחר עם בריטניה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
DAP (Delivered at Place; Incoterm)
DAP הוא Incoterm שלפיו המוכר מארגן הובלה ליעד נקוב ונושא בסיכון עד שהסחורה מגיעה שם מוכנה לפריקה, ואילו הקונה פורק ומטפל בשחרור ביבוא, במכס ובמע״מ. הוא נפוץ בהובלה יבשתית מטורקיה למחסנים באיחוד האירופי.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
DDP (Delivered Duty Paid; Incoterm)
DDP הוא ה-Incoterm שלפיו המוכר מספק ליעד הנקוב ומטפל גם בשחרור ביבוא, במכס ובמע״מ. הוא דורש מהמוכר לפעול כיבואן, מה שעשוי לחייב רישום למע״מ במדינת היעד באיחוד או הסדר יבואן לא־תושב בארה״ב, ולכן יש לאשר בכתב מה כולל המחיר.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
סף פטור (De minimis; מכס בארה״ב)
סף פטור הוא סף הערך שמתחתיו סחורה מיובאת נכנסת ללא מכס ובפורמליות פשוטות. בארה״ב הטיפול הפטור ממכס בחבילות בעלות ערך נמוך הושעה, ולכן אפילו משלוחי דוגמאות קטנים של אריזות עשויים להיות כרוכים במכס ובפורמליות רישום.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
DPU (Delivered at Place Unloaded; Incoterm)
DPU הוא Incoterm שלפיו המוכר מספק ופורק את הסחורה ביעד נקוב ונושא בסיכון עד לפריקתה, ואילו הקונה מטפל בשחרור ביבוא, במכס ובמע״מ. הוא החליף את DAT ב-Incoterms 2020 והוא הכלל היחיד שמטיל על המוכר אחריות לפריקה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
מספר EORI (האיחוד האירופי/בריטניה)
מספר EORI (Economic Operators Registration and Identification) מזהה עסק מול רשויות המכס באיחוד האירופי או בבריטניה וחייב להופיע ברשימוני יבוא ויצוא. יבואן אריזות זקוק לו לפני המשלוח הראשון; GB משתמשת במספרי EORI משלה, נפרדים מאלה של האיחוד.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
תעודת תנועה EUR.1
EUR.1 היא תעודת תנועה המוכיחה מקור מועדף של סחורה לפי הסכם סחר חופשי, שמנפיק המכס או הלשכה בארץ היצוא. ליבוא לבריטניה מטורקיה לפי UK-Türkiye FTA היא אחת משתי הוכחות המקור המקובלות, והשנייה היא הצהרת מקור על החשבונית.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
EXW (Ex Works; Incoterm)
EXW הוא ה-Incoterm שלפיו הקונה נוטל את העלות והסיכון במתקני המוכר, לפני ההעמסה, ואחראי להליכי היצוא בארץ המוכר. מכיוון שקונים זרים לרוב אינם ערוכים לבצע הליכי יצוא שם, FCA במתקני המוכר משיג בדרך כלל את אותה תוצאה בפחות בעיות.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
FCA (Free Carrier; Incoterm)
FCA הוא ה-Incoterm שלפיו המוכר מסיים את הליכי היצוא ומוסר את הסחורה למוביל הקונה במקום נקוב, שבו עובר הסיכון לקונה. הוא מתאים למשלוחים במכולות וביבשה טוב יותר מ-FOB כאשר הסחורה נמסרת לפני העמסתה על ספינה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
FOB (Free On Board; Incoterm)
FOB הוא Incoterm לשילוח ימי בלבד שלפיו המוכר מסיים את הליכי היצוא ונושא בסיכון עד העמסת הסחורה על הספינה בנמל המוצא הנקוב. הקונה משלם את ההובלה הראשית, הביטוח וכל עלויות היבוא; במכולות הנמסרות במסוף, FCA מתאים יותר למעבר הסיכון, אף ש-FOB עדיין נפוץ.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
קוד HS (Harmonized System; בארה״ב: קוד HTS)
קוד HS הוא סיווג המוצרים בן שש הספרות של Harmonized System של ארגון המכס העולמי, בשימוש כמעט כל רשות מכס ומורחב לאומית כקוד CN באיחוד האירופי, כקוד הסחורה בבריטניה וכקוד HTS בארה״ב. אריזות נייר נכללות בעיקר בפרק 48 ושקיות ושקיות גמישות מפלסטיק בפרט 3923; הקוד קובע מכס, תיעוד וסטטיסטיקת סחר.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
קוד HTS (ארה״ב; Harmonized Tariff Schedule)
קוד HTS הוא הסיווג האמריקני בן עשר הספרות ב-Harmonized Tariff Schedule, המתוחזק על ידי US International Trade Commission. אריזות מודפסות נכללות בדרך כלל בפרט 4819 לקופסאות ושקיות, 4823.69 לכוסות נייר, 4811 ו-4806 לניירות מצופים ועמידים לשומן ו-3923 לשקיות ושקיות גמישות מפלסטיק; מאחר שתעריפים נוספים השתנו שוב ושוב מאז 2025, יש לבדוק את השיעור העדכני ב-hts.usitc.gov ומול עמיל מכס מורשה בעת ההזמנה.
ראו: רגולציית אריזות להסעדה בארה״ב
מע״מ יבוא (DE: Einfuhrumsatzsteuer; NL: invoer-btw)
מע״מ יבוא הוא מס ערך מוסף הנגבה כשהסחורה נכנסת למדינה, נפרד ממכס: למשל 19% בגרמניה, 20% באוסטריה ובבריטניה ו-21% בהולנד. עסקים הרשומים למע״מ יכולים בדרך כלל להשיבו, אך הוא משפיע על תזרים המזומנים; בהולנד רישיון לפי סעיף 23 מאפשר ליבואנים לדחות אותו לדוח המע״מ במקום לשלמו בגבול.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
יבואן רשום (Importer of record, IOR; ארה״ב)
יבואן רשום (IOR) הוא הצד האחראי משפטית לרישום היבוא, למכסים, לערבות המכס, ל-Importer Security Filing, לסימון ארץ המקור ולשמירת רשומות, בדרך כלל הקונה או הצד שמינה ליבוא לארה״ב. הוא לעיתים קרובות גם מפיק ה-EPR כאשר למותג אין נוכחות בארה״ב, ובתנאי DDP המוכר צריך לקחת את התפקיד.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
Incoterms 2020 (תנאי סחר של ICC)
Incoterms 2020 הם אחד עשר כללי הסחר הסטנדרטיים של הלשכה הבינלאומית לסחר (ICC), המגדירים היכן מסתיימים עלויות, סיכונים ומכסי המוכר ומתחילים אלה של הקונה: EXW, FCA, CPT, CIP, DAP, DPU ו-DDP לכל אופן הובלה, ו-FAS, FOB, CFR ו-CIF לים ולנתיבי מים פנימיים בלבד. יש לקבוע בכל הצעת מחיר את הכלל ואת המקום הנקוב, ולהשוות הצעות ממדינות שונות לפי אותו תנאי.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה; מרכיבי העלות באריזות
ISF (Importer Security Filing; 10+2; ארה״ב)
ISF, הידוע כ-10+2, הוא דרישת ארה״ב שהיבואן יגיש עשרה רכיבי נתונים, והמוביל שניים, לפני העמסת מטען ימי בנמל הזר. הגשות מאוחרות, לא מדויקות או חסרות עלולות לגרור קנסות, ולכן נתוני המשלוח של הספק צריכים להגיע ליבואן או לעמיל לפני העמסת המכולה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
הצהרת מקור (Origin declaration; יצואן מאושר)
הצהרת מקור היא הצהרה על מקור מועדף שנותן היצואן על חשבונית מסחרית או מסמך מסחרי אחר לפי הסכם סחר חופשי כגון UK-Türkiye FTA. מעל סף ערך, בערך €6,000 למשלוח לפי אותו הסכם, היצואן זקוק למעמד יצואן מאושר; מתחתיו כל יצואן רשאי לתת את ההצהרה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
מקור מועדף (Preferential origin; כללי מקור)
מקור מועדף הוא המעמד המזכה סחורה במכס מופחת או באפס מכס לפי הסכם סחר חופשי. הוא תלוי בעמידה בכללי המקור הייחודיים למוצר שבהסכם, למשל שינוי נדרש בפרט תעריף או שיעור מרבי של חומר שאינו מקורי, וחייב להיתמך בהוכחת מקור; אריזות המעובדות מנייר או יריעה מיובאים עשויות להיחשב או לא להיחשב. מקור לא־מועדף, מדינת ״Made in״ לסימון ולאמצעי סחר, הוא מושג נפרד.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
הסכם הסחר החופשי בין בריטניה לטורקיה (UK-Türkiye FTA)
UK-Türkiye FTA מסדיר את הסחר בין שתי המדינות מאז 01.01.2021. בניגוד לאיחוד המכס בין האיחוד האירופי לטורקיה, המכסים המופחתים או האפס בו תלויים בכך שהסחורה עומדת בכללי המקור הייחודיים למוצר, עם EUR.1 או הצהרת מקור; אם לא ניתן להוכיח מקור, חל שיעור UK Global Tariff, ומע״מ יבוא בריטי של 20% משולם בנוסף.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
שילוח, משטחים והובלה
יחידות העמסה, מסמכי הובלה ומדדים הקובעים עלות נחיתה. משטחים מכוסים ברכישת אריזות מטורקיה וקביעת מידות קרטוני שילוח במידות קופסאות דיוור.
שטר מטען ימי (Bill of lading, B/L; DE: Konnossement; NL: cognossement)
שטר מטען ימי הוא המסמך שמנפיק מוביל ימי, המשמש קבלה על הסחורה, ראיה לחוזה ההובלה וכאשר הוא מונפק כמקור סחיר, מסמך בעלות הדרוש לשחרור המטען. שטר מטען ימי לא סחיר (sea waybill) הוא חלופה בלתי סחירה המשמשת כשאין צורך בהעברת בעלות.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
CBM (מטר מעוקב)
CBM הוא מטר מעוקב, היחידה למדידת נפח מטען. שילוח ימי של מטען חלקי במכולה (LCL) מחויב בדרך כלל לפי CBM או לפי טון, הגבוה מביניהם, ומכולה של 20 ft מכילה כ-33 m³ פנימיים, 40 ft כ-67 m³ ו-40 ft high-cube כ-76 m³, אם כי הנפח השמיש נמוך יותר לאחר התחשבות במשטחים ובהערמה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
תעודת הובלה CMR
תעודת ההובלה CMR היא מסמך ההובלה היבשתית הסטנדרטי לפי האמנה לחוזה להובלה בינלאומית של סחורות בכביש, המשמש במשלוחי משאיות כגון מטורקיה למחסנים באיחוד האירופי. היא מתעדת את הסחורה, השולח, המוביל והנמען ונחתמת באיסוף ובמסירה, ולכן יש לציין עליה נזק או חוסר בעת הפריקה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
משקל נפחי (Dimensional weight, DIM weight; volumetric weight)
משקל נפחי הוא המשקל לחיוב שמובילים מחשבים מנפח החבילה, אורך × רוחב × גובה מחולק במחלק, ומחייבים בו כשהוא עולה על המשקל בפועל. USPS שינה את המחלק מ-166 ל-139 אינץ׳ מעוקבים לפאונד ב-12.07.2026 לחבילות מעל רגל מעוקבת אחת, ושירותי אקספרס בינלאומיים משתמשים בדרך כלל ב-5,000 cm³ לק״ג, ולכן קופסאות דיוור גדולות מדי יקרות יותר גם בשילוח וגם חורגות מכלל השטח הריק של ה-PPWR מ-2030.
ראו: מידות קופסאות דיוור
משטח אירו (Euro pallet; EUR/EPAL; 1200 × 800 mm; DE: Europalette)
משטח אירו הוא משטח העץ האירופי הסטנדרטי במידות 1200 × 800 mm, המיוצר ומסומן לפי כללי EPAL או שקולים. 33 משטחים נכנסים ללא הערמה בנגרר של 13.6 m, מה שהופך אותו לברירת המחדל בהובלה יבשתית מטורקיה לאיחוד האירופי; מכולה של 40 ft מכילה בדרך כלל כ-23 עד 25 לשכבה, בהתאם לתבנית ההעמסה.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
FCL ו-LCL (מכולה מלאה ומטען חלקי במכולה; ביבשה: FTL ו-LTL)
FCL (מכולה מלאה) פירושו שהשולח מזמין מכולה שלמה, ואילו LCL (מטען חלקי במכולה) מאחד מטען של כמה שולחים במכולה אחת ומחייב לפי CBM או לפי טון. LCL מתאים להזמנות קטנות יותר אך מוסיף טיפול במחסני איחוד ופירוק; בהובלה יבשתית המקבילים הם FTL (משאית מלאה) ו-LTL (מטען חלקי).
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
משטח GMA (ארה״ב; 48 × 40 in)
משטח GMA, על שם Grocery Manufacturers Association האמריקנית לשעבר, הוא המשטח האמריקני הסטנדרטי במידות 48 × 40 אינץ׳, כ-1219 × 1016 mm. מחסנים ומדפי אחסון בארה״ב בנויים סביבו, ולכן משלוחים למרכזי הפצה בארה״ב צריכים להיות ממוטטים על משטחי 48 × 40 in; בדרך כלל כ-10 נכנסים במכולה של 20 ft ו-20 במכולה של 40 ft.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
ISPM 15 (תקן לחומרי אריזה מעץ)
ISPM 15 הוא תקן האמנה הבינלאומית להגנת הצומח (IPPC) הדורש שאריזות עץ בסחר בינלאומי, כגון משטחים וארגזים, יטופלו נגד מזיקים, בדרך כלל בטיפול חום לטמפרטורת ליבה של 56 °C למשך 30 דקות, ויסומנו בסמל IPPC, קוד מדינה, מספר יצרן וקוד טיפול (HT לטיפול חום). עץ מעובד כגון משטחי דיקט ולוחות עץ דחוס פטור, ויש לאשר דרישות יעד מול המשלח.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
עלות נחיתה (Landed cost)
עלות נחיתה היא העלות הכוללת של הבאת האריזות למחסן הקונה: מחיר מפעל בתוספת הובלה, ביטוח, מכס, מסים שאינם ניתנים להחזר, עמלות שחרור ועמיל, דמי נמל וטיפול והובלה פנימית. מכיוון שהובלה נגבית לפי מקום במשטח, נגרר או מכולה, מספר היחידות במשטח משפיע לעיתים על עלות הנחיתה לאלף יחידות לא פחות ממחיר המפעל.
ראו: מרכיבי העלות באריזות; רכישת אריזות מטורקיה
TEU (יחידה שוות ערך לעשרים רגל, twenty-foot equivalent unit)
TEU היא יחידת הקיבולת הסטנדרטית של מכולות, השווה למכולה אחת של 20 ft; מכולה של 40 ft נחשבת לשני TEU (FEU). חברות ספנות ונמלים מצטטים קיבולת וחלק מהתעריפים ב-TEU, ואילו קונים של אריזות מזמינים בדרך כלל לפי סוג מכולה: 20 ft, 40 ft או 40 ft high-cube, האחרונה גבוהה בכ-30 ס״מ ושימושית לפריטים קלים ונפחיים כגון כוסות מוערמות.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
משטח בריטי סטנדרטי (1200 × 1000 mm; משטח תעשייתי ISO)
המשטח הבריטי הסטנדרטי הוא במידות 1200 × 1000 mm ומשמש גם בחלקים מאירופה היבשתית כמשטח תעשייתי של ISO. 26 משטחים נכנסים בנגרר של 13.6 m וכ-20 עד 21 לשכבה במכולה של 40 ft, ומרכזי הפצה בבריטניה מצפים לו לעיתים קרובות, ולכן יש להסכים על מידת המשטח לפני הייצור.
ראו: רכישת אריזות מטורקיה
הצעד הבא: להכניס את המונחים למפרט
רוב המונחים האלה מתמפים לשורה במפרט אריזה או בבקשה להצעת מחיר: מדינות האספקה ומי היצרן, היבואן והמפיק בכל אחת; תנאי המגע עם מזון והמסמכים הנדרשים; ראיות ל-PFAS ולתכולה ממוחזרת; טענות וסימנים שיודפסו; Incoterm, מקום נקוב, תקן משטח והוכחת מקור. מדריך בקשת הצעת מחיר לאריזות מפרט את רשימת הבדיקה המלאה, ולהבנת צד העלויות מנקודת מבט הקונה ראו מרכיבי העלות באריזות.
9 Packaging היא יצרנית ויצואנית אריזות מודפסות ללקוחות עסקיים, שבסיסה באיסטנבול, בעלת ניסיון באספקה לפעילויות הסעדה של מזון מהיר ורשתות. אם מונח בבקשת ציות, במסמך ספק או בהצעת מחיר ליצוא אינו ברור, ניתן לשלוח אותו עם הפנייה דרך עמוד יצירת הקשר; המסמכים והנתונים הנלווים לכל פריט נקבעים בשלב הצעת המחיר והבדיקה הטכנית.