תוויות לאריזות מזון: מה נדרש בכללי האיחוד האירופי ובריטניה על מזון ארוז מראש

אילו כללים חלים: מזון ארוז מראש, PPDS או מזון פתוח?

שלושה מצבים מטופלים באופן שונה. מזון ארוז מראש נושא את הרשימה המלאה של פרטי החובה. מזון שנארז מראש למכירה ישירה (PPDS) ומזון פתוח כפופים לכללים מקלים, שנקבעים ברמה הלאומית. באיחוד האירופי מידע על אלרגנים הוא חובה בכל שלושת המצבים, ויתר הפרטים נתונים להחלטת מדינות החבר.

בפועל, "ארוז מראש למכירה ישירה" הוא מזון שנארז באותו מקום שבו הוא מוצע לצרכן, ונמצא באריזה לפני שהלקוח מזמין או בוחר אותו, למשל כריכים שהוכנו בבוקר ונעטפו למקרר התצוגה. מזון שהוכן ונארז לאחר שהלקוח הזמין אינו בדרך כלל PPDS. רשות התקנים למזון בבריטניה (Food Standards Agency, FSA) מפרסמת הנחיות וכלי החלטה שעוזר לקבוע לאיזו קטגוריה שייך המוצר; כדאי להשתמש בו במקרים גבוליים. למזון הנמכר בסקוטלנד מפרסמת רשות התקנים למזון של סקוטלנד (Food Standards Scotland) הנחיות מקבילות.

מה חייב להופיע על תווית של מזון ארוז מראש באיחוד האירופי?

סעיף 9(1) לתקנה (האיחוד האירופי) מס' 1169/2011 מונה את פרטי החובה: שם המזון, רשימת הרכיבים, אלרגנים, כמות של רכיבים מסוימים, כמות נטו, תאריך עדיפות לשימוש או “לשימוש עד”, תנאי אחסון ושימוש, שם וכתובת של מפעיל עסק המזון, ארץ המקור או מקום ההפקה כאשר הדבר נדרש, הוראות שימוש במקום הצורך, עוצמת אלכוהול במשקאות העולים על 1.2% בנפח, והצהרת תזונה.

התקנה חלה מ-13.12.2014; הצהרת התזונה הפכה לחובה ב-13.12.2016 (סעיף 55). עוד כמה נקודות חשובות לעיצוב התווית:

• שדה ראייה אחד: שם המזון, כמות הנטו ועוצמת האלכוהול (אם רלוונטי) חייבים להופיע באותו שדה ראייה (סעיף 13(5)).
• שפה: המידע החובה חייב להופיע בשפה שהצרכנים במדינת החבר שבה נמכר המזון מבינים בקלות, ומדינות חבר רשאיות לדרוש שפות רשמיות מסוימות (סעיף 15). מותר להציג כמה שפות יחד.
• אריזות קטנות: כאשר המשטח הגדול ביותר של האריזה קטן מ-10 ס"מ², חובה על האריזה רק שם המזון, אלרגנים, כמות נטו ותאריך עדיפות, ואת רשימת הרכיבים יש לספק בדרך אחרת או לפי בקשה (סעיף 16(2)). גם הצהרת תזונה אינה נדרשת באריזות כאלה.
• מידע וולונטרי אסור שיטעה וחייב להיות ברור (סעיף 36), וזה חשוב לכל נוסח נוסף המודפס על תווית.

טענות תזונה ובריאות על תווית מזון כפופות לכללים נפרדים (תקנה (EC) מס' 1924/2006) ונמצאות מחוץ להיקף המדריך הזה.

כיצד יש להציג אלרגנים על תווית מזון?

אלרגנים חייבים להופיע ברשימת הרכיבים, מודגשים כך שיבלטו משאר הטקסט. אם אין רשימת רכיבים, התווית מציינת “מכיל” ואחריו שם האלרגן. נספח II לתקנה (האיחוד האירופי) מס' 1169/2011 מפרט את 14 החומרים.

14 האלרגנים הם: דגנים המכילים גלוטן (חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל וזנים מוכלאים), סרטנים, ביצים, דגים, בוטנים, פולי סויה, חלב (כולל לקטוז), אגוזים (שקדים, אגוזי לוז, אגוזי מלך, קשיו, פקאן, אגוזי ברזיל, פיסטוק ואגוזי מקדמיה), סלרי, חרדל, שומשום, דו־תחמוצת הגופרית וסולפיטים בריכוז של מעל 10 מ"ג/ק"ג או 10 מ"ג/ליטר, תורמוס ורכיכות. בנספח II מוחרגים כמה רכיבים נגזרים.

סעיף 21 דורש להדגיש את שם האלרגן בעיצוב טיפוגרפי שמבדיל אותו בבירור משאר הרשימה, למשל באמצעות גופן, סגנון או צבע רקע. בפועל משתמשים באותיות מודגשות, באותיות רישיות או ברקע מנוגד. כאשר כמה רכיבים מקורם באותו אלרגן, על התווית לציין זאת לגבי כל אחד מהם. גישת ההדגשה זהה גם למזון PPDS בבריטניה, ולכן תווית שמודפסת ל-PPDS משתמשת בדרך כלל באותה פריסה של תווית למזון ארוז מראש, עם פחות שדות.

ניסוחים כגון “עלול להכיל” הם וולונטריים, ואין להם נוסחה מחייבת בתקנה הזו; הם צריכים להישען על הערכת סיכוני אלרגנים נאותה ואינם תחליף לבקרות אלרגנים.

מהו גודל האות המינימלי בתוויות מזון?

מידע חובה חייב להיות מודפס באותיות שגובה ה-x שלהן הוא 1.2 מ"מ לפחות, או 0.9 מ"מ לפחות כאשר המשטח הגדול ביותר של האריזה קטן מ-80 ס"מ² (סעיף 13(2) ו-(3)). גובה ה-x הוא גובה האות הקטנה “x”, כפי שהוגדר בנספח IV, ואינו גודל הנקודה (פוינט).

מבחינת ספק התוויות, פירוש הדבר שגודל האות נמדד על התוצאה המודפסת, ואותו גודל נקודה בגופנים שונים יכול לתת גבהי x שונים. גופנים צרים ותוויות קטנות הם הבעיה הנפוצה. יש לציין בהזמנה את גובה ה-x המינימלי, לבקש הגהה ולמדוד אותו. טקסט החובה חייב להיות גם קריא בבירור: לא מוסתר בקפלים, בתפרים או בחפיפות, ולא מופרע על ידי חומר מודפס אחר (סעיף 13(1)). תווית שקופה על אריזה מצוירת, או חותמת עגולה המכסה חלק מרשימת רכיבים, עלולה להפוך טקסט תקין לבלתי קריא.

מה שינה חוק נטשה בתוויות מזון בבריטניה?

מאז 01.10.2021 חייב מזון שנארז מראש למכירה ישירה בבריטניה לשאת את שם המזון ורשימת רכיבים מלאה עם אלרגנים מודגשים, ישירות על האריזה או על תווית המחוברת אליה. באנגליה השינוי נעשה באמצעות Food Information (Amendment) (England) Regulations 2019 (SI 2019/1218), הידועות בציבור כחוק נטשה (Natasha's Law); סקוטלנד (SSI 2021/70), ויילס וצפון אירלנד חוקקו תקנות מקבילות באותו מועד התחלה.

נקודות העולות מהחקיקה ומהנחיות ה-FSA:

• הדרישה חלה על מזון PPDS המוצע לצרכן סופי או לגוף הסעדה המונית. היא אינה חלה על הצעות שנעשות בתקשורת מרחוק, אם כי המידע על אלרגנים חייב להיות זמין לקונה.
• חל פטור כאשר המשטח הגדול ביותר של האריזה קטן מ-10 ס"מ² (המסלול של סעיף 16(2) לתקנה).
• התווית יכולה להיות על האריזה או על תווית המחוברת אליה, ולכן נפוצות מדפסות תוויות תרמיות באתר ותוויות בסיס מודפסות מראש.
• תאריכים, כמות נטו והצהרת תזונה אינם נדרשים במזון PPDS מכוח השינוי הזה, אך ייתכן שחלות על המוצר דרישות אחרות.
• הנחיות ה-FSA מכסות את אנגליה, צפון אירלנד וויילס; Food Standards Scotland מפרסמת הנחיות לסקוטלנד. יש לבדוק את הגרסה העדכנית של שתיהן בעת תכנון התוויות.

כיצד זה משפיע על הגדרת התוויות ועל הדפסתן?

עסק המזון אחראי לתוכן התווית; יצרן התוויות אחראי להדפיס את הקובץ הגרפי שסופק בדיוק רב. יש להגדיר בבירור את התוכן, הפריסה והשדות המשתנים, כדי שבית הדפוס יעתיק אותם בלי לשנות דבר.

• התוכן מסופק ומאושר על ידי עסק המזון. בית הדפוס אינו בודק את דיוק האלרגנים או הרכיבים, ואין לבקש זאת ממנו.
• טקסט קבוע וטקסט משתנה: מותג, שם ואלמנטים סטטיים מודפסים מראש; תאריכים, משקלים וטקסט ייחודי למתכון מודפסים באתר במדפסת תרמית או במערכת ייעודית.
• שינויי מתכון: כל מתכון חדש או שהשתנה מחייב עדכון תווית. כדאי להזמין כמויות גלילים שמתאימות לתדירות שינויי המתכונים, כדי להימנע ממלאי מיושן.
• שטח: הדגשת אלרגנים, גובה x מינימלי ושפות מרובות תופסים מקום. יש להתאים את גודל התווית לתוכן ולא להפך; ראו תוויות בגליל לעומת מדבקות בגיליון.
• חומר: תוויות על שקיות מאפה או על עטיפות כריכים נתקלות בשומן, בעיבוי ובקור, ולכן חומר פני התווית והדבק חשובים; ראו חומרי מדבקות ותוויות.
• מיקום: אין לאפשר לתפרים, לחותמות או למדבקות סגירה לכסות טקסט חובה, ואין להשתמש במדבקה דקורטיבית כתווית החוקית.

מה כוללת בדרך כלל תווית של מאפייה או של מזון לדרך?

בתווית של מוצרי מאפה ארוזים מראש מופיעים בדרך כלל שם המזון, רכיבים עם אלרגנים מודגשים, כמות נטו, תאריך, הוראות אחסון, שם וכתובת המפעיל והצהרת תזונה כאשר היא נדרשת. במוצרי PPDS בבריטניה מופיעים השם ורשימת הרכיבים עם אלרגנים מודגשים, ושאר השדות הם רשות או כפופים לכללים לאומיים.

מסלול החלטה טיפוסי:

• מוכן ועטוף לפני המכירה ונמכר באותה חנות: PPDS בבריטניה; באיחוד האירופי חובה לציין אלרגנים, ושאר הפרטים תלויים בכללים הלאומיים.
• עטוף ונמכר דרך עסק אחר או מכונת מכירה אוטומטית: בדרך כלל ארוז מראש, עם מכלול הפרטים.
• מוכן לאחר שהלקוח הזמין: מזון פתוח, והמידע על אלרגנים זמין בדרך אחרת.

חותמות לוגו עגולות על שקיות משמשות למיתוג ולסגירה; הן אינן מחליפות תווית חוקית. ראו שקיות טייק אוויי עם עדות לפתיחה כאשר החותמת צריכה גם להצביע על פתיחה.

היכן משתלבים כללי תיוג אחרים?

תוויות מידע על מזון נפרדות מתוויות אחרות על האריזה. תווית המיון ההרמונית של האיחוד האירופי לפי תקנת האריזות ופסולת האריזות של האיחוד האירופי (PPWR) היא חובה אחרת, המוסברת ב-דרישות התיוג לפי PPWR. ניסוחים סביבתיים כמו “ניתן למיחזור” או “קומפוסטבילי” הם טענה שנדונה ב-אריזות ניתנות למיחזור, קומפוסטביליות ומתכלות. מעמד המגע עם מזון של האריזה עצמה נדון ב-עמידה בדרישות למגע עם מזון באריזות באיחוד האירופי, בבריטניה ובארה"ב. הכללים הלאומיים בנושא שפה ומזון PPDS שונים בין מדינות האיחוד, ולכן יש לאמת אותם לכל שוק (בגרמנית מחפשים את הנושא כ-Lebensmittelkennzeichnung, ובהולנדית כ-etikettering van levensmiddelen).

מה לשלוח ליצרן התוויות

יש לשלוח את הקובץ הגרפי או את הטקסט המדויק, את דרישת הקריאות המינימלית ואת התנאים שהתווית תיתקל בהם. כך יצרן התוויות יכול לקבוע גודל, להכין הגהה ולתת הצעת מחיר על בסיס אותן הנחות.

• נוסח התווית הסופי והפריסה, מאושרים על ידי עסק המזון
• אילו שדות קבועים ואילו מודפסים באתר, ודגם המדפסת באתר
• גובה x מינימלי או גודל נקודה מינימלי, ודרישת הגהה
• גודל וצורת התווית, ופורמט (גליל עם ליבה, כיוון פריסה, או גיליונות)
• חומר פני התווית והדבק בהתאם למשטח ולתנאים (שומן, קור, לחות)
• שפות ושווקים
• דרישות צבע והדגשה לאלרגנים
• כמות לכל עיצוב ותדירות שינויים צפויה

את המפרט ניתן לשלוח דרך עמוד יצירת הקשר. חומרים ופורמטים מאושרים בשלב הצעת המחיר ובבדיקה הטכנית. למבנה המלא של הבקשה ראו מדריך בקשת הצעת מחיר (RFQ) לאריזות.

בביגוד המצב שונה: מידע על הרכב הסיבים והוראות הטיפול כפוף לכללי הטקסטיל, כמפורט ב-מה להדפיס על תגית תלייה לביגוד.